שאלה: אדוני הנשיא, מה הציפיות שלך מהפגישה עם נשיא ארה"ב מר ביל קלינטון? האם ברצונך למתן, לרכך את עמדתה של רוסיה?

תשובה: יש לי הרבה ציפיות מהפגישה עם נשיא ארה"ב מר ביל קלינטון. בראש ובראשונה, אני מצפה לדיון על הרחבת היחסים הבין-מדיניים בין רפובליקת אזרבייג'אן לבין ארצות הברית, ולרבות, לתמיכה מצד מדינה זו במימוש החוזה שנחתם לאחורנה בעיר באקו בין חברת הנפט הממלכתית של אזרבייג'אן לבין קונסורציום של חברות הנפט המערביות. בו זמנית אני מצפה להאצת פעילות הארגונים הבינלאומיים במטרה לחלץ את אזרבייג'אן ממצוקתה ולהצילה מהאגרסיה הארמנית. כמו כן אני מצפה להשתתפות פעילה יותר של ארה"ב בעניין זה. 

שאלה: לאחר שהנשיא ביל קלינטון והנשיא בוריס יילצין נפגשו אתמול, הם פירסמו הודעה בה נאמר כי הם הגיעו להסכמה מסויימת בסוגייה הקשורה לסכסוך בנגורני קרבאך. האם תסכים לכך שנגורני קרבאך יועבר לארמניה ויושג שלום בדרך זו?

תשובה: לא, לעולם לא אסכים להעברתו של נגורני קרבאך לארמניה. יחד עם זאת, כפי שנודע לי, אתמול, כאשר מר ביל קלינטון ומר בוריס יילצין הופיעו במסיבת העיתונאים, הם הגיעו למסקנה כי יש ליישב את סוגיית נגורני קרבאך, דהיינו את הסכסוך שבין ארמניה לאזרבייג'אן, בדרך שלום, במסגרת ארגונים בינלאומיים, ואי לכך צריכה להתקבל החלטה מיוחדת באו"ם. אנחנו מוכנים להסכים ליישוב הסיכסוך שבין ארמניה לאזרבייג'אן רק בתנאים הללו, וכן בתנאי שתובטח שלמותה הטריטוריאלית, ריבונותה ושמירה על גבולותיה של רפובליקת אזרבייג'אן. כפי ששמעתי, מר ביל קלינטון השמיע שם את הרעיונות הללו. 

שאלה: לפי דבריך, הנך מצפה שביל קלינטון יבטא בצורה פתוחה יותר את המסר שנגורני קרבאך לא יועבר לארמניה. האם הבנתי אותך נכון?

תשובה: מפתיע אותי ששואלים אותי את השאלה הזאת: האם יועבר נגורני קרבאך לארמניה או לא? במלמחה שנמשכת למעלה משש שנים ומחוללת כל כך הרבה צרות, ארמניה מנסה לכבוש את נגורני קרבאך. במשך כל התקופה הזאת אזרבייג'אן הגנה על אדמותיה, על שלמותה הטריטוריאלית ועל ריבונותה. איך אפשר כעת לדבר על העברתו של נגורני קרבאך לארמניה? אני מופתע מעצם השאלה. כי הרי במשך כל ששת השנים האלה הנושא לא הועלה בצורה כזאת באף ארגון בינלאומי על-ידי אף אחד מראשי מדינות. 

שאלה: אבל במהלך ששת השנים האלה נהרגו יותר מ-20 אלף איש. ארמניה במלוא מובן המילה עולה על כוחותיכם, ובמדינתך יש מספר לא מבוטל של פליטים. האם לאור העובדות האלה לא תרצה להסכים לפשרות מסויימות?

תשובה: אכן, במשך ששת השנים האחרונות אזרבייג'אן איבדה קרוב ל-20 אלף נשפות, יש לנו כמעט 100 אלף פצועים, ו-20 אחוז משטחי אזרבייג'אן נכבשו ע"י כוחות הכיבוש הארמניים. למעלה ממיליון אזרחי אזרבייג'אן, דהיינו אזרים מהשטחים הכבושים הללו, נמלטו מבתיהם והפכו לפליטים. כל אלה – תוצאותיה של האגרסיה הארמנית. שום ארגון בינלאומי ושום מדינת צדק לא יוכלו לראות בעין יפה או להצדיק אגרסיה צבאית שכזאת. מכוח נסיבות אובייקטיביות מסוימות ובשל הסיוע שניתן לארמניה ע"י מספר מדינות וקהילות, צבא ארמניה עלה על כוחותינו. אבל, בהתאם לתקנות חוק בינלאומיות, אף מדינה אינה רשאית להשתלט בכוח על אדמותיה של מדינה אחרת. כמו כן לאף מדינה אין זכות לפרוץ בכוח את גבולותיה של מדינה אחרת. אני רוצה רק דבר אחד: שארמניה תקיים את דרישות החוק הבינלאומיות האלה. משא ומתן עם מר ביל קלינטון חיזק את דעתי על כך שנשיא ארה"ב תומך בעקרונות הללו, מבין את מצבנו וחפץ ליישב את הסוגייה בצורה הוגנת בעזרת ארגונים בינלאומיים, ובין היתר, פועל להבטחת שלמותה הטריטוריאלית, ריבונותה ושמירה על גבולותיה של רפובליקת אזרבייג'אן. 

שאלה: אני מבין את עמדתך ומבקש לשאול אותך עוד שאלה: בקווקז, כולל גם בגיאורגיה, וגם בטג'יקיסטן קיימים היום קונפליקטים רב-מימדיים. מה הוא לדעתך הגורם לקונפליקטים הללו, ואם רוסיה יוצרת קונפליקטים כאלה לשם החזרת מעמדה באזור?

תשובה: אתה יודע, הקונפליקט שלנו הוא אסון כל כך עצום עבורנו והוא כל כך מעסיק אותנו, שפשוט אין לי זמן לנתח קונפליקטים שהזכרת, ואני לעיתים אף לא רואה צורך בכך. אך, ללא כל ספק, בכל סכסוך יש את הסיבה משלו. ואם עד כה לא שמו קץ לסכסוכים הללו, וודאי יש גורמים חיצוניים כלשהם שמעוניינים בהמשך הסכסוכים. 

שאלה: ובין היתר, האם יש באפשרותך לטעון שרוסיה מהווה אחד הגורמים הללו?

תשובה: אין בכוונתי להאשים כעת מדינה זו או אחרת, כיוון שטענה שכזאת צריכה להיות מבוססת דיה. 

שאלה: כבר חתמת על חוזה הנפט הגדול בו נוטלים חלק חברות מערביות וכן חברה רוסית. האם יתרום לפי דעתך חוזה זה ליצירת היציבות באזור?

תשובה: כן, אני תולה תקוות גדולות בחוזה הנפט שנחתם ב-20 בספטמבר בבאקו. חוזה זה יוצר התקשרויות בין רפובליקת אזרבייג'אן לבין 10 חברות הנפט במערב, וגם עם חברה הרוסית, וגם מהווה יסוד לעבודתן המשותפת ל-30 השנים הבאות. עם זאת, היות והחברות האלה מייצגות מדינות כה גדולות כגון ארה"ב, בריטניה, רוסיה, טורקיה, נורבגיה, ערב הסעודית, הדבר יוצר אפשרויות רחבות לפיתוח קשרים כלכליים בין אזרבייג'אן לבין המדינות הנ"ל. אני תולה תקוות בחוזה הזה וחושב שהוא יביא תועלת הדדית לשני הצדדים וייצור תנאים טובים לשילובה של רפובליקת אזרבייג'אן בכלכלה העולמית. 

המנחה: נשיא רפובליקת אזרבייג'אן, אדוני הנשיא, אני מודה לכם.

תשובה: אני גם מודה לכם על כך שניתנה לי ההזדמנות להופיע בטלוויזיה שלכם. 

המנחה: כבוד הנשיא, האולפן הניו-יורקי מביע לך את תודתנו.

תשובה: אני גם מודה לאולפן הניו-יורקי, ורוצה להביע את שביעות רצוני.

© aliyev-heritage.org