יצירותיו / סיכסוך נגורנו-קראבאח הארמני-אזרי / המפגשים בבאקו

.נאומו של נשיא רפובליקת אזרבייג'אן מר היידר אלייב בפגישה שהתקיימה בארמון הנשיאות עם מזכ"ל האו"ם בוטרוס בוטרוס-גאלי ב-30 באוקטובר בשנת 1994


מר מזכ"ל המכובד, דוקטור בוטרוס בוטרוס-גאלי!

ברצוני שוב לברך אותך מכל הלב ברפובליקת אזרבייג'אן, על אדמתה של אזרבייג'אן. אני מביע לך את הערכתי על התעניינותך ותשומת לבך אל הרפובליקה האזרית וכן על ביקורך בארצנו.

רפובליקת אזרבייג'אן העצמאית הוקמה לפני שלוש שנים והיא חברה באו"ם. ביקורו של מזכ"ל האו"ם באזרבייג'אן, ללא כל ספק, אמור לשחק תפקיד מהותי בפתרון הבעיות העומדות בפני הרפובליקה של אזרבייג'אן. אנחנו, הציבור של הרפובליקה, תולים בכך תקוות גדולות.

ידוע לכולם כי האו"ם באופן קבוע עוסק בבעיות של אזרבייג'אן. הרפובליקה האזרית במשך יותר משש שנים נתונה להתפרצויות של אגרסיה צבאית מצד ארמניה. מיום קבלת העצמאות ע"י הרפובליקה של אזרבייג'אן ועד היום - מזה שלוש שנים - הן האו"ם והן מועצת הביטחון של האו"ם כל הזמן מטפלים בפתרון הסוגייה הזאת. בתחום הזה נעשתה עבודה נרחבת. האו"ם, מועצת הביטחון של האו"ם ומר מזכ"ל האו"ם עשו רבות בתחום זה. בשם הרפובליקה של אזרבייג'אן אני מודה לך, מר בוטרוס גאלי, על כל העבודה שנעשתה ועל כל ההחלטות שהתקבלו.

הרפובליקה של אזרבייג'אן כמדינה שלא מזמן קיבלה את עצמאותה נתקלה בבעיות רבות. אזרבייג'אן כמו גם רפובליקות אחרות אשר בעבר הלא רחוק היו חלק מברית המועצות ורק כעת הפכו למדינות עצמאיות חווה תקופת מעבר.

במשך שלושת השנים הללו ניסינו להבטיח ולחזק את עצמאותה של אזרבייג'אן, ומאידך השתדלנו להוביל את הרפובליקה שלנו קדימה בדרך החדשה, בדרך הדמוקרטית.

העם האזרי, הרפובליקה של אזרבייג'אן אשר במשך שנים רבות היו כלולים בהרכב של ברית המועצות ואשר חיו תחת השפעה של אידאולוגיה סוציאליסטית וקומוניסטית, כעת כבר ויתרו על העקרונות הללו.

באזרבייג'אן מתנהל תהליך בניית מדינה עצמאית. מטרתנו היא הקמת מדינת חוק, מדינה דמוקטרית, יצירת חברה מתוקנת המבוססת על החוק.

בכלכלת אזרבייג'אן צפויים שינויים גדולים. הרפובליקה שלנו החלה לפתח את הכלכלה שלה על בסיס עקרונות כלכלת שוק. ביצוע רפורמות כלכליות, פתיחת דרך אל הכלכלה החופשית, יצירת תנאים ליזמות וליצירתיות - זוהי דרכנו העיקרית בתחום הכלכלה. לשם כך התחלנו במימוש עקרונות ההפרטה במשק. בסיכומו של דבר, בתחום הכלכלי אזרבייג'אן הולכת ותמשיך לצעוד בדרך של כלכלה חופשית וברצוננו ליצור קשרים עם הכלכלה העולמית, להשתלב בה ולהצטרף לחברה הכלכלית העולמית.

תקופת המעבר בחייה של אזרבייג'אן, ללא ספק, יצרה בעיות גדולות וקשיים בתוך המדינה. המעבר ממערך מדיני, כלכלי וחברתי אחד למערך אחר כמובן דורש זמן מסויים וכן צעדים רציניים מאוד. אבל למרות כל הקושי בחרנו בדרך הזאת ונמשיך לדבוק בה. אנו רוצים להבטיח את עצמאותה של אזרבייג'אן דווקא בדרך הזאת.

כיום הרפובליקה של אזרבייג'אן נמצאת במצב של משבר חברתי וכלכלי. כפי שכבר ציינתי, הדבר קשור, מחד, לתקופת המעבר, ומאידך זה קשור לכך שאזרבייג'אן במשך ששת השנים האחרונות נמצאת במצב של מלחמה. אך, למרות כל הקשיים הללו, אזרבייג'אן עדיין פועלת לחיזוק עצמאותה. העם האזרי במשך שנים ומאות שנים רבות חי את חלומו על החרות הלאומית ומטפח את חזונו על העצמאות המדינית. השגת העצמאות המדינית ע"י אזרבייג'אן - זהו אירוע היסטורי בעל משמעות גדולה עבור עמנו. מטרתנו, דרכנו - לשמור לעד על עצמאותנו, ובטוחני שנצליח בדרך הזאת.

מדיניות החוץ של אזרבייג'אן מכוונת ליצירת יחסי שוויון הדדיים עם כל המדינות. בנאומי שנשאתי ב-29 בספטמבר בישיבה של העצרת הכללית של האו"ם הצגתי את עמדת אזרבייג'אן בנושא זה.

ברצוני לציין שוב כי במהלך שלושת השנים של עצמאותנו, ובמיוחד במשך השנה האחרונה, אזרבייג'אן עשתה צעדים משמעותיים בתחום זה ויצרה קשרי ידידות טובים עם מדינות רבות. אזרבייג'אן, כאשר היא הולכת בדרכה שלה, הודיעה על פתיחותה לכל העולם. אנו קוראים ופונים לקהילה הכלל-עולמית, לארגונים בינלאומיים, לחברות ובתי עסק בעלי עניין בתחום זה בהצעה לעשות השקעות באזרבייג'אן, לשתף פעולה עם הרפובליקה שלנו, ואנו יוצרים איתם קשרים.

ב-20 בספטמבר השנה נחתם חוזה גדול עם חברות נפט מכובדות של מדינות זרות לצורך שימוש משותף בשדות הנפט אשר בים הכספי. גם אחרי כל זה נמשיך ליצור את התנאים להשקעות כספיות באזרבייג'אן שמגיעות ממדינות זרות, וכן מחברות ויזמים שונים. דהיינו, אזרבייג'אן כמדינה עצמאית שואפת לתפוס את מקומה המכובד בקהילה העולמית ובאו"ם. אמנם, כפי שאתם יודעים, המשימה הכי קשה, הכי מורכבת והחשובה ביותר עבור הרפובליקה שלנו היא מניעת אגרסיה צבאית נגד אזרבייג'אן. אציין שהאו"ם, מועצת הביטחון שלו ואתה באופן אישי, מר המזכ"ל, עוסקים ללא הרף בעניין הזה, והסוגיות האלה ידועות לנו היטב. אני סבור כי רוב השיחות שלנו במהלך פגישתנו אמורות להיות מוקדשות לעניין זה. ידוע שביקורך גם במובן מסוים קשור לנושאים האלה. אחרי הביקור באזרבייג'אן צפוי שתבקר בגיאורגיה ובארמניה. משמעות הדבר היא כי אכפת לך מהמצב באזורנו ואנו מעוניינים עד מאוד להשתמש ביכולותיך להשגת שלום ויציבות באזור שלנו.

אציין שכתוצאה מהמלחמה שנמשכה שש שנים כוחות הצבא של ארמניה כבשו עשרים אחוזים משטחה של הרפובליקה של ארזבייג'אן. השטחים הכבושים הם שטחי נגורנו קרבאך אשר מהווה חלק מאזרבייג'אן וכן השטחים של שבעה אזורים מסביב לנגורנו קרבאך. מעל מיליון אזרחי אזרביג'אן הפכו לפליטים ונמלטו מהאזורים הכבושים. מצבם קשה מאוד, רובם גרים באוהלים, ולאלה שלא גרים באוהלים אין אף תנאי נוחות מינימאליים במקומות מגוריהם. כל זה מחמיר מאוד הן את המתחים החברתיים והכלכליים והן את המתחים הפוליטיים ברפובליקת אזרבייג'אן.

אתם יודעים, ואציין זאת שוב, שהרי אזרבייג'אן לא היה הצד שהתחיל את המלמחה. אזרבייג'אן פשוטו כמשמעו הובאה למלחמה כנגד רצונה. לפני שש שנים ארמניה תקפה את אזרבייג'אן כדי לכבוש את נגורנו קרבאך אשר מהווה חלק משטחה של אזרבייג'אן. למרבה הצער בשל הסיבות הקשורות לאזרבייג'אן, ובמידה רבה יותר בעקבות הסיוע שניתן לארמניה ע"י גורמים מסוימים, ארמניה הצליחה לכבוש חלק מאדמות אזרבייג'אן.

בגלל המלחמה הזאת אזרבייג'אן איבדה מעל 20.000 תושביה אשר נהרגו. למעלה ממאה אלף אזרחי אזרבייג'אן נפצעו והפכו לנכים. בתי מגורים, מפעלים, בתי חרושת ומתקנים חברתיים בשטחים הכבושים נהרסו או נשרפו. אי לכך, המלחמה הזאת גרמה לעם האזרי, לרפובליקה של אזרבייג'אן נזק חמור הן מבחינה נפשית והן מבחינה כספית. אף על פי כן, אזרבייג'אן נוקטת בעמדת שלום ושואפת להשיג פתרונות שלום לכל הסוגיות הנ"ל. אמנם צעדינו שוחרי השלום שעשינו עד כה טרם הביאו לתוצאות רצויות.

ודאי ידוע לכם שהסוגייה הקשורה לאגרסיה של ארמניה נגד אזרבייג'אן נדונה פעמים חוזרות ונשנות במועצת הביטחון של האו"ם. מועצת הביטחון קיבלה ארבע החלטות בנדון, בכל מה שקשור לנושא זה. באפריל בשנת 1993 התקבלה החלטה מס' 822 בגין כיבוש אזור קאלבאג'אר, ולאחר מכן בגין כיבוש אזורים פיזולינסקי, דז'בראילסקי, זנגילנסקי וגובלדינסקי התקבלו החלטות מס' 874 ו-884. בכל הקביעות הללו אשר התקבלו ע"י מועצת הביטחון של האו"ם נדרשה נסיגה חד משמעית ובלתי מותנית של כוחות הצבא של ארמניה מהשטחים שנכבשו וכן שחרורם של השטחים הללו.

בנוסף להחלטות האלה שהתקבלו בקשר לפעולות השואפות לכיבושים של הצבא הארמני בתחומי אזרבייג'אן, יו"ר של מועצת הביטחון שש פעמים נשא את דבריו. אתה, מר המזכ"ל, באופן אישי, מספר פעמים נשאת את דבריך בצורה החלטית.

אך, למרבה הצער אף אחת מן ההחלטות וההצהרות האלה לא בוצעה. הצד הארמני לא ציית להחלטותיה של מועצת הביטחון של האו"ם, ולהחלטות של האו"ם ככלל, ולא מצייתת עד כה. לדאבוננו, הפרת החוקים הבינלאומיים של ארמניה ואי ציות שלה לנורמות האלה עד עצם היום הזה פטורות מעונש.

על מנת לפתור בעיות בדרכי שלום אנו עובדים בשיתוף פעולה צמוד הן עם האו"ם והן עם CSCE. בקשר לסכסוך זה הוקמה במסגרת ארגון ה- CSCEקבוצה מיוחדת של מינסק. הרפובליקה של אזרבייג'אן בדרך קבע משתפת פעולה עם קבוצת מינסק, עם CSCE, ואנחנו מצדנו עשינו את כל המאמצים כדי ליצור תנאים לביצוע פעילות רצינית של קבוצת מינסק בתחום זה.

בשנים האחרונות מספר מדינות בצורה בלתי תלויה גם יצאו ביוזמה כדי לפתור את הסוגיות האלה. עם יוזמה כזאת יצאו ארה"ב, רוסיה, טורקיה. ניסינו להיעזר גם ביוזמות הללו.

לאחרונה רוסיה מיוזמתה פועלת בצורה רחבה ומשתדלת למלא תפקיד של גישור בפתרון הבעיות שלנו ומראה כוונות רציניות בתחום הזה. השתדלנו להיעזר ואנו נעזרים בפעילות הגישור הזאת של רוסיה, כי מטרתנו - פתרון הבעיה אך ורק בדרך שלום. לכן אנו מקבלים את פעילות המדינה שלוקחת יוזמה לשם יישוב הוגן ונכון של הסוגייה הזאת. 

ידוע לכם שכתוצאה מהגישור של קבוצת מינסק, של רוסיה, וכתוצאה ממשא ומתן ישיר בין ארמניה לאזרבייג'אן, עברו כבר מעל חמישה חודשים מאז הפסקת האש. אנו רואים בכך הישג חשוב. אך יחד עם זאת אנו מנסים לעשות שימוש מושכל במצב של הפסקת האש לצורך יצירת שלום יציב. בתחום זה אנו משתפים פעולה עם קבוצת מינסק וכן עם רוסיה. מטרתנו נעוצה בהשגת שלום אמיתי ובהפסקה סופית של המלחמה.

אין ספק שבעניין זה אנו מציבים גם תנאים משלנו. והתנאים הללו מהווים דרישה כי להשגת שלום אמיתי והפסקת המלחמה באופן סופי יחידות הצבא שכבשו את שטחי אזרבייג'אן חייבים לעזוב את השטח של אזרבייג'אן לאלתר. כאשר אנו מציגים את הנושא בצורה כזאת, אנו סבורים כי בשלב ראשוני כוחות הצבא הארמניים חייבים לסגת מהאזורים הכבושים של אזרבייג'אן, לרבות אזורים לאצ'ינסרי ושושינסקי. את סוגיית נגורנו קרבאך יש לפתור בשלב השני. לאחר שחרור האדמות הכבושות הפליטים אמורים לחזור לאדמותיהם. במידה ונשיג את זה ובתנאי שחרור אזורים לאצ'ינסרי ושושינסקי, לאחר מכן בשלב השני של משא ומתן ניתן יהיה לדון בסטטוס של נגורנו קרבאך, ונוכל גם לבצע צעדים מסויימים בתחום הזה.

תוך מתן הצעות אלו אנו בהחלט לוקחים בחשבון את ביטחון הארמנים המתגוררים בנגורנו קרבאך. ברור שכל הפליטים אשר מסוגלים לחזור לאדמותיהם צריכים לעשות זאת. חיביים להבטיח את שלומם של כל אזרחי אזרבייג'אן. יש לשחזר את התמונה הדמוגרפית בנגורנו קרבאך, כי לצד ארמנים בנגורנו קרבאך התגוררו גם אזרים. והם גם צריכים לחזור לאדמותיהם. כמובן, בגלל המלחמה שנמשכת שש שנים נוצר חוסר אמון הדדי ומחלוקות. ולכן את הסוגיות האלה יש לפתור בהדרגה.

כתוצאה מכל התהליך הנ"ל חייבים להבטיח את השלמות הטריטוריאלית של רפובליקת אזרבייג'אן וחסינות הגבולות של מדינתנו. הרפובליקה של אזרבייג'אן כמדינה עצמאית וריבונית חייבת להיות אדון לשטחיה ולגבולותיה. אנו מקווים כי על יד טיפול בבעיות אלו האו"ם, מועצת הביטחון ובמיוחד אתה, מר המזכ"ל תוכלו בהמשך ליישם הרבה דברים. היות ופתרון הבעיות האלה קשור לארגון CSCE, ולצורך פתרון הבעיות הוקמה קבוצת מינסק מיוחדת, אנו מעדיפים ליישב את הדברים במסגרת CSCE ובאמצעות קבוצת מינסק.

היות ואנו מעריכים מאוד את מאמצי הגישור של רוסיה ולוקחים בחשבון את האפשרויות שעומדות לרשותה באזורנו, אנו תומכים בשיתוף פעולה של רוסיה עם קבוצת מינסק מטעם  CSCE. אנו חושבים שאת שיתוף הפעולה הזה יש להפנות לפתרון סוגיות מושכל באזורנו.

אין ספר כי ארגון האומות המאוחדות שמהווה הארגון הסמכותי ביותר, הפסגה העולמית שמנהלת תהליכים המתרחשים בעולם כולו ופועלת כבר במשך 49 שנים, מבצע פעילות יעילה מאוד בכל רחבי העולם ובכל האזורים. אני מקווה שעד להגעת יום השנה ה-50 האו"ם מסוגל תוך שימוש ביכולותיו לפתור בעיות גם באזורנו.

מר מזכ"ל האו"ם בוטרוס גאלי, אנו וכל העם האזרי מכירים אותך כדיפלומט מוכשר, כאישיות בעלת תרומה רבה בפוליטיקה העולמית. המעשים שהנך מבצע לשם השבת השלום והשלווה הם ניכרים, והעם האזרי מעריך אותם עד מאוד. ברצוני להביע תקווה שאתה תוך שימוש בסמכותך האישית, בכבוד וביכולותיך תעזור לאזרבייג'אן להיחלץ ממצב קשה זה. חיכינו לך עם רצונות אלו, ועם המחשבות והכוונות האלה אני מתחיל במשא ומתן איתך.