נאום האינאוגורצייה של האדון אלייב היידאר בן אלירזה - הנשיא של רפובליקת אזרבייג´אן. - תאריך : 18 באקטובר שנת 1998
בני ארצה של אזרבייג'אן היקרים !
גבירותי ורבותי !
האורחים הנכבדים !
מכל ליבי אני מברך לשלום אתכם ומודה לכם על שבאתם לטקס השבועה של נשיא רפובליקת אזרבייג'אן. אני מאוד מודה לעם האזרי ולאזרחי אזרבייג'אן על שהם שוב בחרו בי לתפקיד הנשיא של רפובליקת אזרבייג'אן.
אני מתגאה להיות נבחר בנשיא של אזרבייג'אן העצמאית. האמון הזה הוא ערכה גבוהה של פעולותיי בתפקיד הנשיא של אזרבייג'אן.
כרגע, לפני כל האזרחים של אזרבייג'אן, נשבעתי על הקונסטיטוצייה של רפובליקת אזרבייג'אן ועל הקוראן - הספר הקדוש. ואני מודיע שתמיד אהיה נאמן בשבועתי ועד סוף חיי אשרת למולדתנו, לאומתנו ולעמנו.
בגלל שנבחרתי לתפקיד הנשיא של רפובליקת אזרבייג'אן, ראשי מדינות וראשי ממשלות ממדינות רבות, עסקנים פוליטיים ועסקנים ציבוריים, עסקני מדע ועסקני תרבות כולם שלחו לי ברכות. אני מודה בעד הברכות האלה.
נציגי מדינות, ראשי מדינות הגיעו מהמדינות הסמוכות לרפובליקתנו כדי להשתתף בטקס השבועה של נשיא אזרבייג'אן. היום הם איתנו ביחד באולם הזה. שגרירי מדינות ונציגים של ארגונים בינלאומיים גם איתנו ביחד. הגיעו אורחים רבים. לכל האורחים שהגיעו לאזרבייג'אן אני אומר : "ברוכים הבאים ! ".
כל הדברים האלה - הם הסימן של ידידותנו, הסימן של שיתוף הפעולה שלנו. הגעת הנשיאים של הרפובליקות הקווקזיות וראשי המדינות של הרפובליקות הקווקזיות וגם השתתפותם בטקס השבועה של נשיא אזרבייג'אן מופיעות את השותפות ואת ההזדהות של העמים הקווקזיים. דרך זה אומר על מציאות הרעיון של "בית כלל קווקזי". העמים הקווקזיים והרפובליקות הקווקזיות מדגימים את החלטיותם להיות ביחסים קרובים יותר אחד עם השני וגם מדגימים את רצונם לערוב שלום ושקט באיזור של קווקז.
הרצון והחלום החשובים ביותר של כל העמים הקווקזיים - הם לשמור שלום בקווקז ולהפוך את קווקז לאיזור של שלום.
היום העמים של קווקז ביחד והנשיאים של הרפובליקות הקווקזיות התאספו באזרבייג'אן. זאת הראייה לכך שאנחנו, העמים והרפובליקות של קווקז רוצים שלום ושלווה. אנחנו רוצים להפוך את קווקז לאיזור של השלום החזק ביותר ולאיזור של הרווחה בעולם. אני בטוח, שבמאמצנו המשותפים נשאף להשיג את זה.
הידידים היקרים !
ב 18 באוקטובר שנת 1991 הסובייט העליון של רפובליקת אזרבייג'אן, לפי רצון עמנו, חקק את המסמך של חוקת רפובליקת אזרבייג'אן על עצמאות המדינה והודיע לכל העולם על העצמאות של אזרבייג'אן. היום השנה השביעית של האירוע ההסטורי הזה. לכבוד החג הזה מכל ליבי אני מברך את העם האזרי ומאחל לעמנו הצלחות חדשות בדרך של העצמאות.
בשנת 1993 העם האזרי הזמין אותי לתפקיד של נשיא, ובאוקטובר שנת 1993 נבחרתי כנשיא אזרבייג'אן. במשך חמש שנים שעברו אזרבייג'אן חייה, העצמאות המדינית של ארצנו התחזקה והתפתחה. במשך חמש שנים העם האזרי עבר את הדרך הקשה מאוד, אבל מהוללת. בשנת 1993, באזרבייג'אן, מנענו מלחמת האזרחים והפרדת אזרבייג'אן. יותר מאוחר מנענו נסיונות של מהפך מדיני, מנענו פיגועים ומעשי חבלה.
בשנת 1994 המצב של שביתת נשק הושג על ידנו בסיכסוך בין ארמנייה ואזרבייג'אן, עכשיו המצב הזה נמשך. כתוצאה מזה הקבע הפוליטי והציבורי גם הושג על ידנו. בשנים האלה באזרבייג'אן הושם קץ על ידנו של מצב אנדרלמוסייה, של חסרון שילטונות, חיסלנו את הקבוצות המזוינות בלתי חוקיות, ניטרלנו את הקבוצות של פשע. עכשיו, במצב של קבע פוליטי וציבורי, אזרחי אזרבייג'אן קיבלו אפשרות לחיות חופשי ובשלווה ברפובליקתנו.
מדיניות הפנים ומדיניות החוץ של מדינת אזרבייג'אן - הן המחושבות וההגיוניות ובטח מתאימות לאינטרסים הלאומיים של עמנו. באזרבייג'אן נבנה את מדינת דמוקרטיה, מדינת חוק ומדינה סקולרית. כל מוסדות המדינה שמתקימות ופועלות בה הן נשענות על עקרונות של הפרדת שלטונות ועל עקרונות דמוקרטייה. אזרבייג'אן העצמאית חקקה את הקונסטיטוצייה הדמוקרטית הראשונה. כתוצאה מהבחירות הדמוקרטיות נבחר "מילי מג'ליס" - הפרלמנט הראשון של אזרבייג'אן העצמאית, והוא אישר חוקים רבים בשלטונו המחוקק. כל הפעולות האלה מדגימות את הקיום ואת ההתפתחות של מדינת אזרבייג'אן כמדינה עצמאית.
בשנים שעברו, באזרבייג'אן, התחולל את תהליך הבנייה של הצבא. היום בגאווה אפשר להגיד שהצבא הסדיר והמקצועי נוצרה במדינתנו. והצבא החזק שלנו יכול להגן את סוברניות אזרבייג'אן, את עצמאות אזרבייג'אן ואת שטחי אזרבייג'אן.
השנים שעברו - הן היו השנים של הקמת הדמוקרטייה, של עמקת הדמוקרטייה ושל ההתפתחות הדמוקרטייה באזרבייג'אן. פעולות הממשלה ופעולות המדינה אורגנו על ידי עקרונות דמוקרטייה. תמיד שמנו לב על הגנת זכויות האדם, ועל ערובת חירויות האדם באזרבייג'אן. לאזרחי אזרבייג'אן יש אותן זכויות שלא תלויות בדת, בשפה או בלאום של בן אדם וכל אזרח יכול להשתמש בזכויותו איך שירצה.
החברה עם חופש העיתונות, עם חופש הדיבור ועם חופש המחשבה הוקמה באזרבייג'אן. מפלגות, ארגונים ציבורים, קבוצות שונות, ועיתונות פועלים באופן חופשי באזרבייג'אן. המדינה מגנה ותגן בעתיד את חופש האדם ואת זכויות האדם. וכתוצאה מזה, באזרבייג'אן, היה אפשרי לאשר את הקונסטיטוצייה הדמוקרטית הראשונה דרך ההצבעה של כל העם. וגם היה אפשרי לבחור הפרלמנט הראשון - "מילי מג'ליס" על היסוד של דמוקרטייה.
בחירות הנשיא בשנת 1998, ברפובליקתנו, עוד פעם הדגימו לכל העולם, שאזרבייג'אן העצמאית הולכת בדרך של דמוקרטייה. קיום תפקיד של נשיא במשך חמש שנים משנת 1993 והגשמת הבחירות בסוף המועד של תפקיד נשיא מאמתות את קיום הדמוקרטייה באזרבייג'אן וההתפתחותה במדינתנו.
ידוע, שאחרי שאזרבייג'אן השיגה את עצמאות המדינה שלה בתוך מדינתנו היה חסר קבע פוליטי וקבע ציבורי. ולכן עקרונות המדינה גם היו חסרים באזרבייג'אן בתקופה הזאת. החמש שנים שעברו היו השנים של ההקמה וההתפתחות של עקרונות המדינה באזרבייג'אן. הבחירות באזרבייג'אן היו חופשות, עצמאיות וצודקות.
מספר מפלגות וארגונים ציבוריים השתתפו בבחירות, היו שישה מועמדים לנשיאות. ובין המועמדים לנשיאות היתה תחרות רצינית מאוד שהביאה לבחירת הנשיא. הבחירות התקיימו בתנאים של חופש ושל פתיחות. הבחירות עברו באקטיביות הגדולה של הבוחרים ובהשתתפות המופלאה של רוב הבוחרים בבחירות. כל הדברים האלה משמשים ראייה על קיום דמוקרטייה באזרבייג'אן ועל העבודה הגדולה שעשינו בכיוון של התפתחות הדמוקרטייה.
כדי לערוב את קבע פוליטי וחברתי באזרבייג'אן, מוסדות המדינה הגבירו את המאבק נגד פשיעה. והיום אני יכול להגיד בשמחה, שהמאבק הזה נתן פירות טובות. קבוצת פושעים המאורגנה שהיתה לפני כמה שנים באזרבייג'אן, חוסלה והפושעים קיבלו עונש. באופן כזה אזרחי אזרבייג'אן קיבלו אפשרות לחיות ולעבוד בשלווה. בשנים האחרונות החזקנו את מדינת אזרבייג'אן, עשינו סדר, דרשנו לשמור על משמעת, אבל באותו זמן הגשמנו את הפוליטיקה ההומנית.
אחד מכיווני הפעולות היסודיים של מדינת אזרבייג'אן העכשווית - הוא ההומניות. דווקא כתוצאה מהפוליטיקה ההומנית הזאת, 1856 אנשים שוחררו מבתי סוהר על ידי הצוויי במשך השנתיים האחרונות. לפי היוזמתי עשינו כמה חנינות ויותר מ 40 אלפים אנשים שוחררו מבתי סוהר או הפסיקו לרצות עונש. נמשך להגשים את הפוליטיקה הזאת גם בעתיד. אני מודיע, שבזמן הקרוב אכין את ההצעה החדשה לגבי החנינה הגדולה יותר ויהיו את הצוויי בעניין הזה.
התהליך של בניית המדינה באזרבייג'אן הולך ביחד עם התהליך של הבנייה הכלכלית. ידוע על המצב הכלכלי הקודם באזרבייג'אן. מסיבת ההתמוטטות של ברית המועצות ובגלל ההתחלה של התוקפנות מלחמתית מהצד של ארמנייה משנת 1988, הפוטנציאל הכלכלי הגדול של אזרבייג'אן התחיל לשקוע. בתקופה הזאת עד שנות 1992 ו 1993 השקיעה בכלכלת אזרבייג'אן היתה בשיעור של 20-25 אחוזים.
כתוצאה מהפוליטיקה הכלכלית הנכונה יכולנו לשנות את המצב. והיסוד של התוצאה הזאת - הוא בדמוקרטייה, שיש בכל תחומי החיים באזרבייג'אן. חוץ מהרפורמות בתחום פוליטי ובתחום של חברה, בתחום של בניית המדינה, בשנים האחרונות ערכנו מספר רפורמות בתחום כלכלה ובתחום חברתי בשביל שהכלכלה שלנו תהיה ליברלי יותר. זאת דרכנו האסטרטגית.
אנחנו בונים את כלכלת אזרבייג'אן בהתאם עם הכלכלה העולמית. מדינתנו בחרה את העקרונות של כלכלת שוק. לחבר את הניסיון של המדינות המפותחות בכלכלה עם המציאויות של אזרבייג'אן וליצור את כלכלת השוק ברפובליקתנו זאת משימתנו הראשית. בהנאה אני מודיע, שהשגנו את התוצאות החיוביות בתחום הזה.
בגלל הסיכסוך בין אזרבייג'אן וארמנייה וגם בגלל המעורות הפנימיות המפורסמות ברפובליקתנו, התחלנו לערוך את הרפורמות הכלכליות מאוחר יותר מהמדינות האחרות של חבר העמים העצמאי. אבל למרות זאת, תוך זמן קצר הגשמנו את הרפורמות הכלכליות וכבר רואים את תוצאתיהן החיוביות.
אפשר להגיד, שהגשמת הרפורמות האלה התחלנו בסוף שנת 1995 ובהתחלת שנת 1996, המשכנו להגשים ומגשימים גם עכשיו. בשנת 1996 עצרנו שקיעה בכלכלה של אזרבייג'אן, השגנו את התייצבות הכלכלה ואת התפתחות הכלכלה ההדרגתית. בשנת 1996 השגנו את התייצבות הכלכלה ובשנות 1998 - 1997 השגנו את התפתחות הכלכלה של אזרבייג'אן השגנו את הצמיחה הכלכלית בתוצרת התעשייה ובתוצרת החקלאות, השגנו את הצמיחה של התוצר הפנימי של המדינה.
זאת אומרת, שהעבודה המשמעותית בעליית רמת החיים של אנשים, בפתרונות של הבעיות החברתיות. בשנות 1995 - 1994 האנפלצייה דיכאה את הכלכלה באזרבייג'אן. והרפורמות הכלכליות והפעולות בתחום הכספי שהוגשמו נתנו אפשרות למנוע אנפלצייה.
אתם יודעים, שבחודשים האחרונים, המשבר הכספי קרה באיזורים האחדים בעולם. המשבר הזה השפיע על רוסייה ועל המדינות האחרות של חבר העמים העצמאי.
לנו יש הקשרים ההדוקים הכלכליים עם רוסייה ועם המדינות האחרות של חבר העמים העצמאי. לכן את המשבר הכספי הזה, בלי ספק, לא היה יכול לא להשפיע על אזרבייג'אן. אבל הפעולותינו, שעשינו קודם ובזמן המשבר מנעו אותו. היום המצב הכספי יציב ומטבענו הלאומי - "מנט" - יציב לגמרי.
חשוב מאוד בשבילנו שיתוף פעולות עם מדינות העולם רבות בתחום הכלכלה. פתחנו את מדינתנו לכל העולם. מדינתנו הולכת בדרך של כלכלה פתוחה וחופשית. הודות לזה מדינת אזרבייג'אן חתמה את החוזים עם חברות הנפט הגדולות של העולם כדי להשתמש ביחד במקורות גז ובמקורות נפט של אזרבייג'אן. החוזים האלה כבר מתגשמים ואנחנו רואים את תוצאותיהם מעשיות. העבודה הזאת והעבודה אחרת בתחום הכלכלה מבטיחה את הגידול הנמהר של השקעת ההון זר באזרבייג'אן.
ההשקעות באזרבייג'אן הן כאלה, שעל כל אזרח יוצא סכום של 160 $ . המדד הזה הכי גבוה בין המדינות של חבר העמים העצמאי. ואנחנו חושבים, שהעבודה שאנחנו עושים עם חברות הנפט ועם חברות הגז הגדולות של העולם, חשובה מאוד לא רק לאזרבייג'אן, אלא לכל הקווקז, ואפילו לאסייה המרכזית ולכל האגן של הים הכספי.
מהחוזים החתומים נובע, שבמשך 25 או 30 שנים הבאות מחכים להשקעת ההון באזרבייג'אן בשיעור של 45-50 מיליארד דולר. והרווחים של אזרבייג'אן יהיו בערך 200 מיליארד דולר. העבודה, שבוצעה על ידי אזרבייג'אן בתחום הזה, נותנת לנו אפשרות לבנות דרך טריטורית אזרבייג'אן צינור נפט וצינור גז של כל הקווקז.
כל הדברים האלה - הם חשובים מאוד בשביל ההוויה של אזרבייג'אן ובטח חשובים מאוד בשביל העתיד של המדינתנו. שיתוף הפעולה שלנו עם המדינות האחרות הולך כבר בכל ענפי הכלכלה. היום יותר מ 1300 חברות זרות פועלות באזרבייג'אן.
אנחנו מגשימים גם את התוכנית של חלוקת המפעלים לידיים פרטיות. החלוקה של המפעלים הקטנים והבינוניים כבר נגמרה, ועדיין נשארים המפעלים הגדולים.
ההרפורמות הכלכליות כוללות גם רפורמת קרקע. בסוף שנת 1995 נקטנו צעדים אמיצים ואישרנו את החוק הרדיקלי "על רפורמת הקרקע". החוק הזה מתבסס על עיקרון העברת הקרקע לרכוש פרטי. אנחנו כבר עושים את זה. עד היום 80 אחוז מהקרקע שצריך להעביר לרכוש פרטי כבר בידיים הפרטיות.
לגמרי כל ענף החיות של המגרז האגררי בידיים הפרטיות. כתוצאה מזה עלה את הייצור של המוצרים החקלאיים ושל מוצרי המזון. ואני מקווה, שבזמן הקרוב אזרבייג'אן תספק את עצמה במוצרי המזון.
אתמול שמעתי הודעות בטלוויזיה של מוסקבה על משאל העם בקירגיזסטן לגבי העברת הקרקע לרכוש פרטי. זה משמח. ואנחנו כבר הגשמנו את העברת הקרקע לפי החוק, שאישרנו אותו. ועמנו הבין את החוק הזה נכון ומבצע אותו. ידוע, שבמדינות הרבות של חבר העמים העצמאי, רפורמות הקרקע והעברת הקרקע לרכוש פרטי הולך במתח וקשה מאוד. אבל אזרבייג'אן הדגימה, שהעם האזרי באמת רוצה ליצור רכוש פרטי וכלכלה חופשית ודווקא לכן העמנו מסכים עם חוקינו ועם פעולותינו, ויגשים בהצלחה את החוקים שאישרנו.
באופן כזה, במשך חמש שנים האחרונות, אזרבייג'אן יצאה מהמשבר המדיני, מהמשבר הפוליטי ומהמשבר הכלכלי. הקבע הפוליטי והחברתי באזרבייג'אן כבר ערוב. את הקבע בכלכלה כבר השגנו. זה יעזור להתפתחות המוצלחת של מדינת אזרבייג'אן בעתיד.
ביחד עם הצלחותינו אנחנו רואים טעויות וליקוים בכל תחומי החיינו ויודעים על טעויותינו. אנחנו יודעים טוב איזה נזק הטעויות גרמו למדינתנו. לצערנו, במוסדות השלטונות, במוסדות המדינה, ובמוסדות ביצוע של אזרבייג'אן יש אנשים, שעדיין לא יכולים למלא את תפקידם כמו שצריך. יש כאלה, שמשתמשים בתפקידם בעניינים פרטיים, עוברים על החוקים, לוקחים שוחד. כל האנשים האלה מפריעים לעבור לכלכלה החופשית. מצד אחד, אנחנו משתדלים לפתח עסקים באזרבייג'אן, רוצים לייסד שכבת אנשי עסקים, אנחנו רוצים להקים את התנאים כאלה, שכל אחד יוכל להתעסק בעבודה שלו. זאת אומרת, שאנחנו רוצים את התפתחות הכלכלה.
חבל, שבמוסדות שלטונות יש אנשים, שמפריעים לנו בעניין הזה. עבירות על החוק במוסדות ביצוע ובמשרדים הנפרדים וטעויות במוסדות המשפט מפריעות לנו להגשים את פוליטיקתנו.
אנחנו יודעים טוב, שהפוליטיקה הכלכלית והרפורמות שמוגשמות על ידנו, משפיעות שלילי על המצב של האנשים הזקוקים. לכן אנחנו יותר שמים לב לכיוון הסוציאלי של רפורמותינו. נגשים את הפעולות כדי לשפר את התנאים של האנשים הזקוקים. נגדיל את רווחינו נפתח את תקציבנו, בתקופה הבאה נגדיל את המשכורות, את הגמלות ואת התמיכות. באופן כזה נשים לב במיוחד לשכבת אזרחינו הזקוקים. זאת משימתנו הראשית.
בתחום הזה בתשומת ליבנו יהיה מצב אזרחנו שהוגלו בכוח על ידי הכוחות המזוינים הארמניים מהשטחים הכבושים. במיוחד בתשומת ליבי יהיו את הפליטים, מצב חייהם ומצב הכספי שלהם. אבל היום אני צריך להגיד שאף על פי שעשינו, מצב אזרחינו שגרים במחני פליטים קשה מאוד. כל אחד, שרואה את הפליטים האלה, שגרים באוהליהם, מצד אחד נשאר באימה הנורא ומצד השני רואה את הסבלנות הגדולה של עמנו.
גם קודם נפגשתי עם האנשים שהוגלו בכוח משטחינו הכבושים ושגרים במחני הפליטים, נפגשתי איתם גם בחודשים האחרונים. אפשר להגיד, שביקרתי ברוב יישובי האוהלים. ביקרתי באוהלים, דיברתי עם אנשים וראיתי בעיניי את מצבם. להפסיד בתים, רכוש, קרובים ועכשיו לחיות בקיץ החם ובחורף הקר באוהלים - זה באמת כוח עמידה גדול וגבורה גדולה.
לכן , הודעתי קודם ועכשיו אני מודיע שאנחנו צריכים לעשות כמיטב יכולתנו, כדי לשפר ולהקל את מצב הפליטים עד יום השיחרור של השטחים הכבושים. אבל חוץ מהפעולות של השלטונות, כל איש שילטון שעובד במוסד שלטונות וכל אזרח, שבעל אפשרויותיו צריך לטפל בפליטים. זאת חובתנו הלאומית. זאת חובתנו האזרחית.
היום אני מודיע, שנמשיך רציני יותר לעשות פעולות לגבי סילוק ליקויינו בתחומי החיים השונים ושיפור הפעולות במוסדות השלטונות. העבודה של מועצת השרים גם צריך לשפר. אבל אני רוצה להדגיש, שבמשך השנתיים האחרונות הגשמנו שינויים הגדולים בסטרוקטורה של מוסדות הביצוע. ביטלו מספר משרדים, כמה ועדים מדיניים והנהלות ראשונות. המפעלים והארגונים שהיו שייכים להם עברו לרכוש פרטי או שיעברו לעתיד. גם לעתיד נמשיך את פעולותנו, נגשים שינויים בסטרוקטורה של המשרדים ונשפר את הפעולות של ממועצת השרים.
אנחנו מגשימים את כל העבודה בתחום הכלכלה בשימוש בניסיון העולמי. אנחנו משתפים פעולות עם אוצר המטבע חוץ הבינלאומי עם הבנק העולמי עם הועדה הכלכלית של הברית האירופית ומשתמשים בהמלצותיהם, שמועילות לנו .אני מסתפק שאוצר המטבע חוץ הבינלאומי והבנק העולמי מעריכים מאוד : את עבודתנו ואת התוצאות בתחום הזה, את השינויים חיוביים בכלכלה, את ההגשמות של רפורמות הכלכלה. אני מודה לארגונים האלה בעד שיתוף הפעולה ומודיע היום, שגם לעתיד אנחנו : נלך בדרך של כלכלת השוק, נלך בדרך רפורמות הכלכלה, נשתף פעולות יותר עם הכלכלה העולמית אפקטיבי יותר.
כנשיא ששוב נבחר על ידי העם, אני מודיע לכם שאת המצב העכשווי באזרבייג'אן אנחנו מעריכים אובייקטיבי, נכון ובצדק. אנחנו רואים גם הצלחות וגם ליקוים וטעויות. לכן אני, כנשיא אזרבייג'אן בפעולותיי אתאמץ להשיג את ההתפתחות של המגמות החיוביות ואת סילוק הליקויים. אני חושב, שנגיע לזה.
במשך חמש שנים האחרונות אזרבייג'אן הוכיחה והדגימה לכל העולם, שאנחנו בונים בה את המדינה דמוקרטית, חוקית וסקולרית. אזרבייג'אן הולכת בדרך של דמוקרטייה. זאת דרכנו האסטרטגית. נמשיך בה ואף פעם לא נסטה מהדרך הזאת.
דרך ההתפתחות הדמוקרטית, דרך של הבנייה הדמוקרטית באזרבייג'אן כמו בכל מדינה אחרת כוללת בעצמה שייכות : "שלטון - אופוזיצייה". אנחנו בונים דמוקרטייה ומפתחים אותה ובוודאי מבינים שיש אופוזיצייה. אין דמוקרטייה בלי זה. לכן בפעולותיי בעתיד אני רוצה שהקשר "שלטון - אופוזיצייה" יהיה מסודר יותר. ואני רוצה שבעזרת הניסיון העולמי הקשר הזה יהיה במצב הגיוני. אנחנו, השלטונות, מבינים שיש אופוזיצייה, ואנחנו מבינים את מציאות הקיום שלה בעתיד.
לכן כל שערי השלטונות תמיד פתוחים כדי להשיג את ההבנה עם כוחות האופוזיצייה דרך משא ומתן איתם. אני מקווה שעכשיו יש לנו יותר אפשרויות לסדר את הקשר "שלטון - אופוזיצייה", אחרי שעברנו את השלב של חמש שנים ואחרי שהחזקנו את עקרונות המדינה והגשמנו את בחירות הנשיא החופשות והצודקות באזרבייג'אן שעשינו ב 11 באוקטובר.
הנשיא של אזרבייג'אן והשלטונות של אזרבייג'אן מוכנים לכל משא ומתן ולכל שיחה. אני חושב, שכוחות האופוזיצייה צריכים לחשוב מעל להכל על העניינים הלאומיים של אזרבייג'אן, על עצמאות המדינה של אזרבייג'אן ועל הקיום וההתפתחות של אזרבייג'אן כמדינה עצמאית. ולפי העקרונות האלה ובהשענות על העקרונות האלה אחרי כן נוכל לשתף פעולה.
במשך חמש שנים אזרבייג'אן הגשימה את מדיניות החוץ השקולה. היא היתה מוצלחת ונתנה את התוצאות החיוביות. דווקא לכן, במשך חמש שנים, אזרבייג'אן השיגה את שיתוף הפעולה עם מדינות העולם רבות כולל מדינות מפותחות. אורגנו ביקורים רישמיים רבים מאזרבייג'אן למדינות האלה. וגם ראשי מדינות, ראשי ממשלות, ראשי פרלמנטים, משלחות חשובות הגיעו ממדינות העולם רבות לאזרבייג'אן. בין מדינות הרבות נחתמו הסכמים וחוזים. בשנים שעברו אזרבייג'אן יוצגה בכל הארגונים הבינלאומיים ופעלה בהם מוצלחת.
כתוצאה מזה אזרבייג'אן תפסה מקום ראוי בחברת העולם. אזרבייג'אן מקובלת בעולם כמדינה עצמאית, כמדינה דמוקרטית, כמדינה שמתקדמת בדרך של כלכלה חופשית. והרבה מדינות בעולם מעוניינים מאוד בה ומציעות להשיג קשרים קרובים יותר עם אזרבייג'אן.
בהגשמת מדיניות החוץ של אזרבייג'אן שירתה גם לאיזור של קווקז. כתוצאה מהעבודה בקשר להגשמת התוכנית "טראסקה", השנה, ב 7-8 בספטמבר, באזרבייג'אן התקיימה ועידה בינלאומית במצב גבוה מאוד. נושא הועידה - הוא ייצור מחדש את "דרך משי הגדולה" ההיסטורית. הנציגים של 32 מדינות השתתפו בועידה הזאת ו 9 מדינות מהן ייצגו נשיאים וראשי הממשלה. 13 ארגונים בינלאומיים השתתפו בועידה הזאת. בפעם הראשונה בבאקו בועידה בינלאומית הזאת היו מקובלות ההחלטות ההיסטוריות. זה חשוב מאוד כי אחרי הפסקת הפעולות של "דרך משי הגדולה" מזמן של ימי הביניים ועד עכשיו לא היתה שום החלטה לגבי זה. זה האירוע בעל חשיבות הסטורית בשבילנו וזאת אומרת שאזרבייג'אן מקשרת מזרח עם מערב ואירופה עם אסייה.
אנחנו נמצאים ביבשת אירופית. חוץ מזה, אנחנו נמצאים בגבול של אירופה ואסייה ומדינתנו מהווה את סינתזה של מזרח עם מערב ושל אירופה עם אסייה. הודות רבות להסטורייה של עמנו ולתרבות הלאומית של עמנו. לכן אנחנו מבינים את הייעוד ההיסטורי שלנו ואני חושב, שלועידה הבינלאומית הבאקואית אפשר לתת הערכה גבוהה.
בעתיד נמשיך את פעולותינו בכיוון הזה. ובמדיניות החוץ שלנו נמשיך בדרך שהתחלנו. אזרבייג'אן - היא המדינה של שוחר שלום. אנחנו רוצים שלום בעולם, אנחנו רוצים שלום בקווקז, אנחנו רוצים שלום במדינתנו ושואפים להשיג את זה.
התוקפנות המלחמתית, שארמנייה פתחה נגד אזרבייג'אן לפני 10 שנים, והיא היתה סיבת המלחמה וסיבת הסיכסוך המלחמתי בין ארמנייה ואזרבייג'אן. והתוקפנות המלחמתית שברה את האולם באיזורנו, בקווקז.
ידוע, שלפי הסיבות השונות 20 אחוזים של טריטוריית אזרבייג'אן כבושים בכוחות המזוינים הארמניים. זה קרה בגלל התוקפנות של ארמנייה נגד אזרבייג'אן. יותר ממיליון תושבינו גורשו בכוח מביתיהם והם גרים במצב קשה מאוד. אתרים והשרידים הסטוריים נהרסו, המקומות הדתיים הקדושים, מסגדים, כל ההון כל הכלכלה של מדינתנו - הכל נהרס בשטחים הכבושים. אזרבייג'אן קיבלה מכה חזקה, עשרות אלפים של אנשים הקריבו את עצמם ונפלו, הדם נשפך ואזרבייג'אן קיבלה "שאהידים" ( "שאהיד" - זה בן האדם, או חייל, שנפל במלחמה לקראת מדינתו, או לקראת עמו ), מסיבת המלחמה עשרות אלפים של אנשים נעשו נכים. כל העובדות האלה - הן התוצאה של תקפנות ארמנייה נגד אזרבייג'אן.
העם האזרי לא התנקש בשום מדינה ולא התקיף את שום מדינה, אלא הוא הגן את סוברניותו ואת אדמתו. וגם כתוצאה מהתוקפנות של השלטון הסובייטי נגד אזרבייג'אן בשנת 1990, פה במדינתנו הדם נשפך, והאנשים שלא אשמים נעשו כשאהידים.
היום, בטקס השבועה אני גוחן את הראש שלי זכר לשאהידים, שנפלו לשם ההצמאות, לשם הסוברניות, לשם הגנת האדמה של אזרבייג'אן. אני מבקש בדקת דומייה לכבוד זכרם.
זכרונם לברכה.
למרות זאת, מדינת אזרבייג'אן שואפת לפתור את הסיכסוך בין ארמנייה ואזרבייג'אן בדרך של שלום. בחודש מאי שנת 1994 חתמנו את ההסכם של שביתת נשק. כל הארבע שנים, שעברו שמרנו את ההסכם הזה ומנהלים שיחות. כל משא והמתן וכל העבודה שנעשתה במשך התקופה שעברה - נוצרים יסוד לפתירת הבעייה הזאת בדרך של שלום. הארגון ביטחון ושיתוף פעולה באירופה הקים את קבוצת מינסק בשביל לטפל ביישוב חילוקי דעות פיוס שלנו בדרך של שלום. רוסייה, ארצות הברית וצרפת - הן שלוש המדינות הגדולות, שעומדות בראש של קבוצת מינסק עכשיו. ולעבודה, שבוצעה על ידי קבוצת מינסק ועל ידי הארגון ביטחון ושיתוף פעולה באירופה , אני נותן הערכה גבוהה. וגם אני מעריך גבוה את ההחלטות ואת ההודעות שהיו מאושרות בפגישות של הנהלת הארגון ביטחון ושיתוף פעולה באירופה. אני אומר על שתי פגישות : הפגישה ראשונה שהתקיימה בעיר בודפשט בשנת 1994 והפגישה השנייה שהתקיימה בעיר ליסבון בשנת 1996. בסוף שנת 1997 ובהתחלת שנת 1998 גם קיבלנו את ההצעות של יושבי ראש של קבוצת מינסק. אנחנו מתבססים על ההצעות האלה ומוכנים לשיתוף פעולה גם בעתיד. מובן, שפתירת הסיכסוך צריכה להישען על העיקרון של השלמות הטריטוריאלית של אזרבייג'אן. ארגון ביטחון ושיתוף פעולה באירופה וגם קבוצת מינסק שלו, כולם וכל העולם צריכים לדעת את זה. אף פעם לא רצינו לכבוש את האדמה של המדינה הסמוכה ולא רוצים לכבוש היום.
כשאזרבייג'אן הכריזה על עצמאותה, האו''ם הכירה בהודעתנו. לכן גם בעתיד נגן את השלמות הגמורה של אזרבייג'אן, העצמאית במסגרות גבולות המדינה.
פתירת הבעייה של נגורני קארבך ופתירת הסיכסוך בין ארמנייה ואזרבייג'אן יכולות להיות רק במסגרות האלה. אף פעם ולשום מדינה אנחנו לא יכולים לתת חלק מאדמתנו. השלמות הטריטוריאלית של גבולות האדמה קדושה בשבילנו. גם בעתיד נשתדל להשיג את המטרות הקדושות האלה ובשימוש בכל הדרכים נשיג את השיקום של השלמות הטריטוריאלית של מדינת אזרבייג'אן.
הידידים היקרים, בני ארצה של אזרבייג'אן !
אנחנו נכנסים לשלב החדש של התפתחות של אזרבייג'אן העצמאית. לפנינו המשימות הגדולות. אנחנו מתקדמים למאה עשרים ואחת. המאה העשרים תופסת את המקום המיוחד בהיסטורייה של העם האזרי. במאה העשרים אזרבייג'אן בחנה את הקשיים הגדולים. בשנת 1918 אזרבייג'אן השיגה את עצמאות המדינה ואחר כך הפסידה אותה. במשך 70 שנה אזרבייג'אן חייה בתנאים של טוטליטריזם ושל קומוניזם.
אחרי השגת העצמאות, החיים של אזרבייג'אן בחנו את הקשיים הגדולים. התוקפנות המלחמתית מצד של ארמנייה מלפני עשר שנים הביאה קשיים בשביל התפתחות אזרבייג'אן. אף על פי כן אנחנו מסתכלים בעתיד עם אופטימיות. אני רואה יפה את העתיד של מדינתנו. העבודה, שמבוצעת על ידנו והפעולות שהוגשמות יערבו את ההתפתחות של מדינתנו.
העתיד של אזרבייג'אן שייך לצעירים. אנחנו מייסדים בסיס טוב לדור הצעיר של היום ולדורות הבאים של אזרבייג'אן. העובדה הכי חשובה היא מתבטא בכך שמדינת אזרבייג'אן העצמאית הוקמה, התחזקה ומתפתחת.
עצמאות המדינה של אזרבייג'אן בלתי מעורער ותמידית.
אנחנו רוצים, כדי אזרבייג'אן תכנס למאה עשרים ואחת כמדינה אדירה ועצמאית. אנחנו רוצים לקיים את החיים המאושרים יותר לדורות הבאות. אנחנו משתדלים להשתמש באפשרויות של אזרבייג'אן אפקטיבי יותר. אנחנו משתדלים לפתח את כלכלת אזרבייג'אן ולהגביר את מצב החיים של העם האזרי. גם להבא נשתדל לתפוס את המקום הראוי בעולם. גם להבא לשתף פעולות עם האיגודים המדיניים המתקדמים של כל העולם. אזרבייג'אן תתפתח כמדינה חופשית ודמוקרטית. ובמקום, איפה אירופה מתחברת עם אסייה, אזרבייג'אן עוד תשחק את התפקיד ההיסטורי.
בני ארצה של אזרבייג'אן, אתם יכולים להיות בטוחים, שאני מבין את משימתי הקשה והאחראית. ותדעו עד כמה שיקר את האמון של האחריות רבה. אני משכנע אתכם שבהשתדלות של כל עצמי אצדיק את האמון הזה.
יחי העם האזרי !
תחי אזרבייג'אן האדירה, הדמוקרטית והעצמאית !