העיתונאיים ועובדי העיתונות הנכבדים!

כבר יותר משלוש שנים מנוהלים מו"מים בין חברת הנפט הממשלתית של המדינה לבין חברות נפט של ארצות מערביות לרגל ניצול משותף של שדות-נפט אזרביג'אן בים הכספי. חברת הנפט הממשלתית של מדינת אזרביג'אן ניהלה מו"מים עם חברות נפט נפרדים של ארצות מערביות ואחר-כך ב- 1992 החברות האלה התלכדו ואירגנו קונסורציום משותף והמו"מים נמשכו כבר עם הקונסורציום הזה.

אתם יודעים שאחרי התהוות שינויים מיוחדים באזרביג'אן בסוף יולי בשנת 1993, כשהייתי יושב ראש המועצה העליונית של המדינה ובו בזמן מילאתי את ייפוי-הכוח של הנשיא, קיבלתי החלטה על הפסקת המו"מ הזה. החלטה זאת התקבלה מהסיבה שהאותות והידיעות שהתקבלו אצלנו באותו זמן הודיעו על חיסרונות וטעויות-ספירה מסויימים בחוזה שכבר הוכן ובצורה ההיא הפרויקט היה בלתי-מקובל בשביל מדינת אזרביג'אן. לשם בירור הידיעות האלה והגדרת העניין שבאיזו מידה מתאים הפרויקט לענייני מדינת אזרביג'אן, קיבלתי החלטה על הפסקת המו"מים האלה. אחרי מכן בחברת הנפט הממשלתית של המדינה שוב ביררו את החומרים שהוכנו ונערכו ניתוחים מתאימים.

בזמו ההוא נשיאים ומנהיגים אחרים של חברות נפט מערביות הגיעו לאזרביג'אן ונפגשו איתי באופן אישי. לאחר מכן מדענים ומומחים שלנו שעובדים בתעשיית הנפט של אזרביג'אן, מדריכי תחום זה ואנשים אחרים שעסקו בעניין זה ערכו ישיבה מתאימה. אנחנו ניהלנו מו"מ רחב ואני הכרזתי על עמדת אזרביג'אן בעניין. שם התבררו סיבות הפסקת הפרויקטים, כלומר, הודעתי על הסיבות האלו ושכנעתי חברות מערביות על כך שאין סיבות לדאגתן, העבודה הזאת תימשך, אך בגלל זה שהנפט הוא האוצר הגדול ורב-הערך ביותר של אזרביג'אן, עלינו לברר את העניין יותר עמוק ולדיין אותו בפרטיו. הסכם כזה הושג ולאחר מכן העבודה הומשכה. כדי לערוך את העבודות האלה בשלב הראשון חברת הנפט הממשלתית של אזרביג'אן הסיבה מומחים נייטרליים מארצות מערביות - מארה"ב, קנדה וארצות אחרות. העניינים האלו נותחו ונדונו בפני השותפים. אחר-כך, כעבור זמן מה המו"מים נמשכו בלונדון. בראותי שתוצאות המו"מ בלונדון שהוצגו לי אינן מתאימות לעניינים הלאומיים של מדינת אזרביג'אן, אני דחיתי את הפרויקט שהוכן שם ולא קיבלתי אותו.

אחר-כך על-פי השליחות שלי חברת הנפט הממשלתית ביחד עם מדענים ומומחים של הרפובליקה, עם אנשים מנוסים שעובדים בתעשיית הנפט שוב הגדירו את עמדת אזרביג'אן במו"מים אלו. בהשגתם דו"ח רשמי לי כלנשיא מדינת אזרביגאן הם הציגו לי את הצעתם שבאלו עקרונות מדינת אזרביג'אן יכולה להמשיך במו"מ. אחרי בירור והניתוח של העקרונות האלה, התייעצות עם נפשות אחראיות שעוסקות באורגנינו המנהיגים דווקא לפי העניינים האלה, ב- 4 בפברואר בשנה הזאת נתתי הוראה לחברת הנפט הממשלתית של אזרביג'אן להמשיך במו"מ על יסוד העקרונות האלה. אני ייפיתי את כוחה של חברת הנפט הממשלתית ובלתי-אמצעי את כוח נשיאה נאטיג אלייב כדי שימשיך במו"מ וינהל אותו על יסוד ההצעות המוצגות. לאחר מכן התחיל שלב חדש של העבודה.

חברת הנפט הממשלתית של אזרביג'אן ניהלה מו"מ עם חברות נפט של ארצות מערביות בבאקו.

בשלב הבא המו"מ הזה נמשך בעיר איסטנבול, במדינת תורכיה לפי בקשת חברות נפט מערביות ונסתיימו ביולי. ביולי נשיא חברת הנפט הממשלתית של אזרביג'אן נאטיג אלייב שוב הציג לי דו"ח בכתב על תוצאת המו"מ. לאחר בירור וניתוח הדו"ח אני החלטתי שאפשר להתחיל לשלב הכנת החוזה על יסוד ההסכמים שהושגו.

אותו זמן אני קיבלתי את מנהיגי חברת הנפט הממשלתית של אזרביג'אן - את הנשיא וכל ההרכב המלא של חברת הנפט הממשלתית של אזרביג'אן שניהלה מו"מים עם חברות נפט של ארצות מערביות. אחרי שהקשבתי להם, אני קיבלתי את ההרכב יחד עם משלחת חברות הנפט של ארצות מערביות שניהלה מו"מים. הנהלת חברת הנפט הממשלתית של אזרביג'אן וכל הנפשות שנכללו במשלחת המנהלת מו"מים, וגם כן נציגי הקונסוקציום של חברות הנפט של ארצות מערביות הודיעו לי שבמו"מים באיסטנבול הושג הסכם בין הצדדים. משום כך על יסוד ההסכם הזה אפשר להגשים את הכנת הפרויקט של החוזה. אני הסכמתי עם זה ונתתי הסכם לכך שבבאקו ייחתם פרוטוקול על סיום מו"מ איסטנבול בין חברת הנפט הממשלתית של אזרביג'אן לבין הקונסוקציום של חברות הנפט של ארצות מערביות ונציגיהן ועל תחילת הכנת הפרויקט של החוזה. פרוטוקול כזה נחתם פה באמצע יולי.

ב- 21 ביולי הרכב חברת הנפט הממשלתית של אזרביג'אן ביקר בעיר חיוסטון של ארה"ב על-פי הזמנת הקונסוקציום של חברות הנפט של ארצות מערביות. שם הם 45 יום עבדו על הכנת הפרויקט. מהידיעות שהתקבלו תמיד על-ידינו משם ולבסוף מהידיעות שהוצגו לנו ע"י הרכב המשלחת לאחר שיבתה לבאקו, נתברר שבמהלך העבודה על הפרויקט הופיעו קשיים רבים. ההרכב מיופה-הכוח של חברת הנפט הממשלתית של אזרביג'אן ניסה לפתור את הבעיות. לדעתי, הם התגברו על הקשיים במצב המתוח ההוא הודות לחריצותם וניסיונם ופרויקט החוזה, לבסוף, הוכן.

לאחר שיבת הרכב המשלחת שלנו מחיוסטון אני קיבלתי את נשיא חברת הנפט הממשלתית של אזרביג'אן נאטיג אלייב. הוא הציג לי ידיעה בכתב על תוצאות המו"מ בחיוסטון, על הקשיים וההתגברות עליהם ונתן הסבר. בו בזמן הודיע על דעת הרכב המשלחת של חברת הנפט הממשלתית של אזרביג'אן לרגל העניין שהפרויקטים שהוכנו יכולים להיחתם. לאחר מכן אני דיינתי את העניינים האלה והתוצאות שהתקבלו עם החוגים המנהיגים של מדינת אזרביג'אן - עם מנהיגי המועצה העליונית והממשלה, עם האנשים האחראיים שעסקו בעניינים אלה במנגנון הנשיא, משרדים ושרים מתאימים. לבסוף קיבלתי החלטה שהפרויקט שהוכן יכול להיחתם. נתתי על זה הוראה מתאימה. כדי להודיע לציבור ידיעות באופן רשמי לרגל העניין אני הזמנתי אתכם - את נציגי העיתונות לכאן.

בהתאם להחלטה שקיבלתי ולהוראה שנתתי, החוזה שהוכן בין הקונסוקציום של חברות הנפט של ארצות מערביות לבין חברת הנפט הממשלתית של אזרביג'אן ייחתם ב- 20 ספטמבר בשנה זו בבאקו בארמון "גוליסטאן".

העבודה שנערכה במשך שנים ארוכות, דהיינו שלוש שנים, אני חושב שנתנה תוצאות חיוביות. אין ספק שהפרויקט המוצג של החוזה אינו מספק את רצוננו וכוונותינו. זה מובן מאליו ואני לא פעם אחת הכרזתי על כן וגם היום, לאחר הכנת הפרויקט וקבלת ההחלטה לרגל העניין לרצוני שוב להגיד שאנחנו גם עכשיו וגם בעתיד צריכים להשתדל בזהירות ובאופן מוכשר להשתמש באוצרות הטבע של אזרביג'אן ובמיוחד באוצרנו הגדול ביותר - שדות הנפט. אנחנו צריכים להשתדל לקבל רווח מקסימלי מהאוצרות האלה לשם ההווה והעתיד של העם האזרי.

אני תמיד נהגתי לחשוב לעיקר את העקרונות האלו וגם היום הם נקוטים בידי. מבחינת העקרונות האלה, ללא ספק, כל הכוונות והרצונות שלנו לא השתקפו בפרויקט הזה. אנחנו רוצים לקבל רווח יותר גדול מהפרויקט. אך אתם יודעים שמהות העבודה העשויה בצוותא מתבטאת בכך שכל שני הצדדים משתדלים לקבל את רווחם והם צריכים לקבל את זה. לולא עקרון הרווח ההדדי, אז לא היה כל הסכם וחוזה.

אתם יודעים ש"אמוקו", "בריטיש-פטרוליום", "סטטאויל", "פנזאויל","רימקו", "יונוקל" ו"מקדרמוט" הן חברות נפט מערביות. אחת החברות היא חברת תורכיה ואחרת היא חברת "לוקאויל" של רוסיה. החברות המערביות הן חברות נפט עצומות מאוד שעוסקות בהפקת נפט ברוב איזורי העולם.

ללא ספק, הן הגיעו לאזרביג'אן למען רווחם, זה טבעי, והן השתדלו להגשים את עניינן. הצד האזרי לראשונה - בכל אופן במאה שלנו - צועד להשגת הסכם ופרויקט גדול כזה. בעבר בהפקת הנפט באזרביג'אן השתתפו גם חברות של ארצות חו"ל. אבל לאחר שנת 1920, אתם יודעים שלא היה כך.

בלא שום ספק, במשך השנה כתוצאה מהתערבותי האשית בעניין העבודות הנוספות שנערכו כוונו לקבלת רווח מכסימלי בהסכם הזה ע"י אזרביג'אן.

לדעתי, אף-על-פי שלא כל הרצונות שלנו השתקפו בפרויקט הזה , הפרויקט המוצג מבטיח את העניינים הכלכליים של מדינת אזרביג'אן, של העם האזרי בהווה ובעתיד ולכן אני קיבלתי החלטה על חתימת החוזה.

זה פרויקט גדול ואין הכרח לדבר עליו. אך לרצוני להביא לידיעתכם מודדים כלכליים מספר. החוזה הראשון קשור בשימוש בשדות-הנפט של הים הכספי באזרביג'אן, כלומר בהפקת נפט משותף ובחלוקת הנפט שהופק. שדות-הנפט האלה הם "צ'יראג", "אזרי" ו"גונאשלי". אתם יודעים שעכשיו אנחנו מנצלים את שדה-הנפט "גונאשלי" ומפיקים שם 6.5 מיליון טון נפט בערך. אך אנחנו לא יכולים להשתמש בחלק אחד של שדה-הנפט "גונאשלי" - החלק שנמצא בשטח העמוק ביותר של הים. חלק זה של השדה הוצג בקונסורציום לידי שימוש עשוי בצוותא.

יוצא מכאן ששדה-הנפט "אזרי" במלואו, שדה-הנפט "צ'יראג" במלואו ושדה-הנפט "גונאשלי" חלקית - החלק שעומק המיים עולה על 200 מטר ישומשו ובהם, בהתאם לחוזה, יופק 511 מיליון טון נפט. החוזה נועד למועד של 30 שנה. 511 מיליון טון של נפט יופק בדיוק במשך של 30 השנה. את 80 אחוז של השקעת-ההון לשם הגשמת החוזה תשקיעו החברות המערביות, כלומר החברות שנכללות בקונסורציום. השקעת-ההון בהתאם למחירי היום מסתכמת ב- 7.4 מיליירד דולר בערך. 253 מיליון טון של הנפט שיופק ישתייך לאזרביג'אן.

אני לא רוצה להביא מודדים כלכליים אחרים, אך בהתחשבנו בשער הדולר של היום, נראה שמהגשמת החוזה הזה אזרביג'אן תקבל רווח בסכום 34 מילירד דולר. אין ספק שבמשך 30 השנה גם שער הדולר ישתנה. במקרה זה הספרות האלה יכולות להשתנות באופן השוואתי.

אחד הייחודים החשובים של החוזה הוא שיחד עם הנפט יופק גם-כן גז. ידוע לכם, מה זאת אומרת. אולי אחדים אינם יודעים את זה. עניין אחד כשמבארות-נפט מופק נפט ועניין אחר כשיחד עם הנפט מופק גם גז. לפי הסיכומים, במשך התקופה הזאת יופק 55 מיליירד מטר מעוקב גז. הוא כולו ישתייך לאזרביג'אן, כלומר הגז הזה יותר לא יחולק. בתקופת הפקת הנפט במשותף עם הקונסוקציום חברת הנפט הממשלתית של אזרביג'אן, מדינת אזרביג'אן עצמה יכולה באופן עצמאי להפיק גז בשלושת השדות האלה בדרך הקידוח וגם הגז הזה ישתייך לנו בלבד. ייתכן שבעתיד בקשר להפקת הגז ייעשה הסכם מיוחד עם חברה כלשהי או עם הקונסורציום עצמו. אני רוצה להגיד שכל הגז בשדות האלה וגם הגז המופק ביחד עם הנפט ישתייכו לאזרביג'אן.

מדומני שהמודדים הכלכליים הם אלו. חברת הנפט הממשלתית של אזרביג'אן הקימה רציף בשדה-הנפט "צ'יראג". אך הרציף הזה עודו לא בשימוש. גם ניצולו נמסר לקונסורציום. וגם פה קייםים תנאיים מיוחדים.

כציינתי כבר, החוזה נחתם למועד של 30 שנה. אין ספק שלאחר תחילת העבודות בשלבים מיוחדים כמות הנפט המופק תגדל בתלות במהלך העבודות. אילו ספרות יכולני לשים לדוגמה? בהתאם לחוזה, הפקת הנפט ברציף שדה-הנפט "צ'יראג" תובטח במשך 18 חודשים. זה יהיה הנפט שיופק ע"י הקונסורציום המערבי וחברת הנפט הממשלתית של אזרביג'אן במשותף. בכל שדות-הנפט האלה העבודה על-פי הפקת הנפט תסתיים בעוד 48 חודש. ובעוד 54 חודש תובטח הפקת הנפט בכל שדות-הנפט. דהיינו, במשך 54 החודש תסתיים בניית הצינור להובלת הנפט ולאחר מכן החברות המערביות תוכלו לקבל את חלקן ולהוציא אותו בכיוון הרצוי בהם.

ובכן, כולם צריכים היטב לדעת באיזו אופן יוגשם החוזה הזה. גם תחילת הגשמת החוזה עניין עקרוני מאוד. כתוצאה מהמו"מים שנוהלו הושג הסכם על כך שלאחר חתימת החוזה הוא יאושר ע"י הפרלמנט של אזרביג'אן ומהיום ההוא יקבל תוקף. כלומר, הקונסורציום של חברות הנפט המערביות צריכה כבר להתחיל לעבודה עם חברת הנפט הממשלתית של אזרביג'אן. זמן תחילת ההגשמה של החוזה ייחשב היום הזה. אני מקווה שכעבור זמן קצר לאחר חתימת החוזה הפרלמנט ידיין ויאשר אותו.

מחוץ לכל הרווח הזה, בוא חברות הנפט המערביות למדינת אזרביג'אן ועריכת עבודה משותפת עם חברת הנפט הממשלתית של אזרביג'אן יביאו שינויים גדולים רבים לכלכלתנו. השינוי הראשון הוא בזה שאנחנו פותחים דרך רחבה לארצות חו"ל להשקעת הון על-ידיהן באזרביג'אן. ההשקעה תהיה בכמות לא קטנה - הסכום שלו יסתכם ב- 7.4 מיליירד דולר. זה סכום גדול מאוד.

מסמך זה ממלא תפקיד גדול בכך שאזרביג'אן תלך בדרך כלכלה חופשית, כלכלת השוק ותחשב את האינטגרל לכלכלת העולם. אזרביג'אן עוד יותר תתפרסם כמדינה דמוקרטית בחייה הציבוריים-פוליטיים ובכלכלה, בקנה-המידה העולמי וזה ישתקף בחיים. כמובן, לשם הגשמתו של החוזה תיעשה פה עבודה גדולה, ייבנו רציפים עצומים בשדות-הנפט. כידוע לכם, כדי הקמת הרציפים האלה בתחילת שנות השמונים נבנה מפעל גדול של יסודי עומקי מיים. לרצוני להודיע לכם שלבניית המפעל הזה באזרביג'אן באופן אישי אני הגשתי מאמצים רבים ובניית מפעל זה הוא הישג גדול בשביל אזרביג'אן. בזמן ההוא מפעל זה היה המפעל היחיד שהכין רציפים לפירי-קידוח והפקת הנפט בכל הימים הגדולים של ברית המועצות לשעבר. אנחנו בעמל רב הצלחנו לבנות את המפעל דווקא באזרביג'אן. לקנייתו הוצא 400 מיליון דולר בהתאם למחירי הזמן ההוא. אבל עכשיו אנחנו לא יכולים להשתמש במפעל זה. מפני שהוא צריך להיות משוקם. אחרי שהחוזה יקבל תוקף, מפעל זה יתחיל לפעילות חדשה לגמרי. בשביל זה תיעשה שם עבודה נוספת והמפעל ישוקם. ברציפי מפעל זה ישתמשו לא רק בסקטור האזרי של הים הכספי, אלא גם בחלקים אחרים בשביל הפקת נפט בחלקי המיים העמוקים.

ייתכן שאחדים מכם זוכרים שבחצי השני של שנות השבעים ובתחילת שנות השמונים אנחנו קנינו את הרציפים "שלף-1" ו"שלף-2" להפקת הנפט בחלקים עמוקים של הים הכספי באזרביג'אן. הם הוכנו במערב ובעמל רב הובאו לכאן וניתנו לניצול.

עכשיו במפעל של יסודי מיים עמוקים יוכנו רציפים יותר רבי-עוצמה בהשוואה לאלו. לכן שינוי-המבנה וההרחבה של המפעל יעשירו את כלכלת אזרביג'אן. כציינתי קודם, במוצריו ישתמשו גם בחלקי הים הכספי השייכים לארצות אחרות.

השאלה אינה מחוסלת בכך. צריכה להיות מבוצע עוד עבודה גדולה בשביל הפקת נפט בכמות גדולה והמצאתו ולבסוף, בשביל הובלת חלק הנפט שנופל לחלקן של החברות המערביות באמצעות צינור צריכים להיבנות מבנים בעלי-מימד ומפעלים בעלי-עוצמה. ללא ספק, כל אלה ייוצרו.

כמו שאתם יודעים, עכשיו אזרביג'אן בשביל הפקת נפט משתמשת במתקנים וכלי-שיט שנשארו מברית המועצות לשעבר. רוב מהם עברו זמנם, אומנם אין לנו אפשרות לקנות חדשים. ללא ספק, אחרי שהחוזה יקבל תוקף, ייקנו ויובאו כלי-שיט ומיכליות חדשים, מיתקנים חדשים לעריכת עבודה עשויה בצוותא בים הכספי. וכל זה בעתיד יהיה אוצרה של אזרביג'אן.

אני זוכר שעוד בשנות השבעים המצב המוזנח של המזחים המוצבים על אבני הנפט מאוד הדאיגו אותנו ואנחנו בזמן ההוא עשינו את כל המאמצים כדי לחדש את המזחים האלה. אך לזה היינו חסרי אמצעיים ולכן השתדלנו לחדשם בקבלנו אמצעיים נוספים מבירת ברית המועצות - מוסקבה. האירועים שאני הזכרתי, קרו לפני 20-15 שנה. תתארו לעצמכם, באיזה מצב עכשיו נמצאים המזחים האלו. לשיקוםם ולהבאתם לצורה מתאימה נחוצה לנו כמות אמצעיים גדולה מאוד. אין ספק שכל העבודה הזו תבוצע.

מחוץ לשדות-הנפט "אזרי", "צ'יראג" ו"גונאשלי" יש לנו גם שדות-נפט אחרים. גם ניצולם הוא תפקיד העתיד שלנו. לכן יבוא הטכניקה והטכנולוגיה המודרנית ורבת-האיכות ביותר של חברות נפט של ארצות מערביות לאזרביג'אן והשימוש בהן ייתן דחף להתפתחות הטכניקה והטכנולוגיה בתעשיית הנפט שלנו וכל ההתקנות המובאות תיעשו לאוצר של אזרביג'אן בעתיד.

בוודאי שלביצוען של כל העבודות שהובאו בחשבון דרוש מספר גדול מאוד של מומחים. הואיל ויעבדו מפעלים למכונות ולמנקי-נפט, מפעלים אחרים יעסקו בעבודות מסויימות. יפעלו גם תחומי תעשייה אחרים. פעילות כל תחומי התעשייה בעוצמה מלאה, ללא ספק, תעזור להתפתחות כלכלתנו. מהנדסים, מומחים, כלכלנים, טכנאיים, פועלים, קיצורו של דבר, כל האנשים שיוסבו לביצוע החוזה יובטחו בעבודה טובה ויובטחו גם מצד חומרי. כל אלה הם היום והמחר של אזרביג'אן.

עכשיו אנחנו יכולים להפיק 9 מיליונים טון נפט. אך עלי להגיד שנחוץ לערוך שיפוץ גדול במתקני נפט, במגדלי קידוח ושדות-נפט. נחוץ לערוך עבודה גדולה. ובשביל זה אנחנו צריכים אמצעיים. האמצעיים המקובלים מהקונסורציום, השימוש בחלק הנפט שנופל לחלקנו פותחים שלב חדש בחיי תעשיית הנפט שלנו.

כל אלו מאוד הכרחיים ליום של אזרביג'אן כשם שהכרחיים לעתידה. הודות לחתימת החוזה הזה נתחיל לעבודה עשוייה בצוותא עם החברות של ארצות מערביות מתקדמות שיש להן ניסיון גדול בתחום זה וכל אחד יוכל עצמו להגדיר את התוצאות הכלכליות, הטכניות, המדעיות וגם תוצאות חיוביות אחרות. אני הגדרתי אותן בשביל עצמי ולדעתי, בצעודנו צעד זה אנחנו עומלים לשם המחר של אזרביג'אן יותר מהיום שלה. אני כבר הבאתי את הספרות הבאות - 18 חודשים, 48 חודש, 54 חודש. כנראה, חלק גדול של העניין נועד לדורות הבאים.

בוודאי שגם עכשיו, בעתיד הקרוב תיעשו הרבה עבודות. תחילת העבודות האלו תביא לשינויים יסודיים בחיי וכלכלת אזרביג'אן. זאת אומרת שאנחנו עובדים לא רק בשביל ההווה, בשביל עצמנו, אלא גם בשביל הדורות הבאים. ולכן אני מקווה שחוזה שלושים שנה זה לא יהיה היחיד במינו. אנחנו נחתום גם חוזים אחרים. איני מסופק כל עיקר שיהיה לזה המשך. כלומר, בשביל הבטחת החיים, הכלכלה וחיי הרווחה של העם האזרי במאה העשרים ואחת אנחנו עושים צעדים חשובים, אחראיים ובו בזמן, לדעתי, הכרחיים מאוד.

בהתחשבי בכל אלה, תוך כדי דיפדוף ההסתוריה של תעשיית הנפט של אזרביג'אן בעבר, בהביאני בחשבון את זה שאזרביג'אן כ- 25 שנה עוסקת בתעשיית הנפט, וגם את העבודה העשוייה שלנו והמצב באשר נמצאה תעשיית הנפט של ברית המועצות לשעבר ,אני נתתי הוראה וקיבלתי החלטה על חתימת הפרויקט המוצג של החוזה. אני לוקח על עצמי אחרחיות גדולה ואני מוכן לשאת אותה גם היום וגם בעתיד.

אני הזמנתי אתכם לכאן כדי להביא לידיעתכם את המידע הזה. אם תהיו שאלות, אני לא רוצה להשיב לאיזושהי מהן. סבורני שבכל מה שאמרתי כבר עניתי לכל השאלות. הודעתי לכם על המהות העיקרית של החוזה ואם אנחנו חותמים אותו ב- 20 בספטמבר, אז אני עניתי לכל השאלות. לאחר חתימת החוזה אתם יכולים לשאול שאלותיכם שתופיעו. תודה. אני מזמין אתכם לחתימת החוזה ב- 20 בספטמבר.

© aliyev-heritage.org