נאום נשיא הרפובליקה של אזרביידג'ן היידר אלייב בישיבה של נאט"ו (NATO) בבריסל – 4 למאי, 1994

אדון נכבד, ממלא מקום המזכיר הכללי, חברי מועצת נאט"ו הנכבדים, שגרירים נכבדים, גבירותי ורבותי!

אני מודה לכם על קבלת הפנים החמה שאתם מגלים כלפי וכלפי משלחת אזרבייג'ן. אני שמח, שיש לי האפשרות להימצא היום ביניכם, ומחשיב את זה כאירוע חשוב עבור הרפובליקה האזרבייג'נית. תודה רבה עבור המילים החמות והמברכות והאיחולים הטובים, המבוטאים למען הרפובליקה האזרבייג'נית. העם האזרבייג'ני, שעבר דרך היסטורית ארוכה של התפתחות דרך קשיים ומכשולים מרובים, השיג בשנת 1991 את העצמאות הלאומית שלו. נולדה המדינה האזרבייג'נית העצמאית, אשר זה עתה התקבלה לארגון האומות המאוחדות, למועצה לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה, ולהרבה ארגונים בינלאומיים. ואני חש תחושה של גאווה גדולה בקשר לעובדה שמשלחת מאזרבייג'ן היום נוכחת במטה של הברית הצפון אטלנטית.

הרפובליקה של אזרבייג'ן הולכת בדרך של התחזקות בעצמאותה. במדיניות הפנים שלה - היא הולכת בדרך של בניית מדינת חוק דמוקרטית, יוצרת תנאים עבור חופש הפרט והגנת זכויות האדם, למערכת רב-מפלגתית, פלורליזם פוליטי, באמצעות ערכים דמוקרטיים שנוצרו ע"י האנושות. בתחום הכלכלה הרפובליקה יצאה לדרך נחושה של רפורמות כלכליות וקיום כלכלת השוק, עסקים חופשיים, יוזמה חופשית. אנו סבורים, שכל זה מהווה תנאי מוקדם טוב לאינטגרציה הדוקה יותר של אזרבייג'ן בקהילה בעולם. במדיניות החוץ שלה הרפובליקה האזרבייג'נית דוגלת ביחסים הדדיים, תלות הדדית של העולם, נוהגת במדיניות רודפת-שלום ושואפת לתמוך ביחסים חיוביים עם כל הארצות על בסיס העקרונות של כיבוד הריבונות, אי התערבות הדדית בעניינים הפנימיים, שלמות טריטוריאלית וחסינות הגבולות.

הרפובליקה האזרבייג'נית עוברת כעת משבר כלכלי קשה. מצד אחד, זה חלק של התפרקות ברית המועצות, שבהרכבו הייתה אזרבייג'ן במשך 70 שנה, שיבוש בקשרים האינטגרטיביים ההדוקים עם כל יתר הרפובליקות של ברית המועצות, מעבר משיטה כלכלית אחת לאחרת. מאידך גיסא, משבר כלכלי זה מעמיק בהקשר עם כך, שאזרבייג'ן נמצאת במצב מלחמה עם הרפובליקה השכנה ארמניה וחשופה לתוקפנות צבאית. אך אנו סבורים שאפשר להתגבר על הקשיים האלו, בהתחשב בכך שאזרבייג'ן נחושה בדעתה להמשיך בדרך ההתפתחות העצמאית. העצמאות של הרפובליקה האזרבייג'נית – היא גורם בלתי הפיך, ואנחנו בטוחים ,שאותה הדרך שבה אנו הולכים - בתחום הן הבנייה הממלכתית, השינויים הכלכליים, והן מימוש רפורמות דמוקרטיות, מאפשרת להתגבר על קשיים אלו ולצרף את אזרבייג'ן, על יכולותיה העשירות, והפוטנציאל הכלכלי והאינטלקטואלי העשיר שלה לכלכלה העולמית - לקהילה הבינלאומית.

כפי שכבר ציינתי, המורכבות של המצב של אזרבייג'ן מוסבר בכך, שהרפובליקה כבר במשך שש שנים חשופה לתוקפנות מלחמתית מצד השכנה שלה - ארמניה. תוקפנות זו, נטולת רסן, המנוהלת ע"י כוחות לאומניים של ארמניה, הביאה צרות לאין ספור הן לעם האזרבייג'ני ולעם הארמני ומהווה כיום בעיה מאד קשה עבורנו.

ידוע לכם היטב - כתוצאה מתוקפנות מצד ארמניה, אשר לה המטרה לספח חלק משטח אזרבייג'ן ולצרף את נגורני קרבאך לארמניה - חלק ניכר מהטריטוריה של אזרבייג'ן נכבש על ידי כוחות ארמניים חמושים.

מלחמה בת שש שנים הביאה לכך, שנספו יותר מ-20 אלף אנשים, בערך ארבעת אלפים נשבו או נלקחו כבני ערובה, בטריטוריה של אזרבייג'ן, אלפי בתי מגורים הרוסים, בתי חולים, בתי ספר, אובייקטים סוציאליים, מפעלים תעשייתיים וחקלאיים. הנזק מחושב במיליארדים של דולרים.

אך הגרוע ביותר הוא שכמעט 20 אחוז מהשטח של אזרבייג'ן כבוש בידי כוחות מזויינים של ארמניה, והתושבים של אזור זה – מדובר ביותר ממיליון אנשים – אבדו את מקום המגורים, מצויים במצב חברתי-כלכלי קשה במיוחד והם פליטים בארצם הם. מאזור גבעות קרבאך מגורשים כל התושבים בעלי לאום אזרבייג'ני. נגורני קרבאך נמצא, כפי שכבר אמרתי, תחת הכיבוש של כוחות מזויינים של ארמניה.

אנו תמיד נקטנו ועדיין נוקטים בנקודת ראות של פתרון של שלום של הסכסוך. אנו שואפים באופן פעיל להיעזר באפשרויות של ארגונים בינלאומיים – האו"ם, המועצה לביטחון ושיתוף הפעולה באירופה והקבוצה שלו במינסק. במשך שנת 1993, בידי מועצת הביטחון של האו"ם התקבלו ארבע החלטות, שבאופן חד משמעי דורשות הוצאה של חילות הכיבוש הארמניות מהטריטוריה של אזרבייג'ן, אלא שארמניה לא מילאה אחר אף אחת מהחלטות אלו. המאמצים של קבוצת מינסק של המועצה לביטחון ושיתוף הפעולה באירופה עד עתה לא הביאו לתוצאות חיוביות. הפעילות הצבאית ממשיכה גם כיום, כאשר כוחות ארמניים חמושים, המחזיקים תחת כיבוש, כפי שכבר אמרתי, חלק ניכר של הטריטוריה האזרבייג'נית, מתקיפים עמדות ההגנה של הרפובליקה האזרבייג'נית. כל יום נשפך דם, נספים אנשים.

לא ניתן לסבול זאת יותר. לכן היום אני מנצל את ההזדמנות של נוכחותי כאן, במטה נאט"ו, ושוב מכריז את עמדת אזרביידג'ן. אנחנו בעד יישוב הסכסוך בשלום, בעד הפסקה מידית של פעולות האיבה, בעד שיחות, שחייבות לקבוע הוצאה מידית של החילות הכובשים משטח אזרבייג'ן ועם זאת להבטיח את השלמות הטריטוריאלית שלה, חסינות הגבולות שלה. תחת תנאים אלו אנו מוכנים לבדוק את סוגיית הסטטוס האוטונומי של נגורני קרבאך.

בנאום שלי ב-12 לאפריל בטלוויזיה וברדיו האזרבייג'ני, פניתי לעם הארמני, אל התושבים בעלי לאום ארמני בנגורני קראבך – תושבי אזרבייג'ן – עם הקריאה להפסיק שפיכות דמים זו. הגורל של העם האזרבייג'ני והארמני נקבע לחיות זה לצד זה, והם חיו במשך דורות זה לצד זה. אנו סבורים, שאין סיכוי ליישב הבעיה בדרך מלחמה, מלחמה היא חסרת פרספקטיבה, וזה הכרחי כמה שיותר מהר לשים קץ לשפיכות הדמים, ולכונן שלום באזורנו.

היום אנחנו שוב מביעים בביטחון מלא, שארגונים בינלאומיים, קודם כל המועצה לביטחון ושיתוף הפעולה באירופה והצוות שלה במינסק, ינקטו באמצעים משלימים לשם כך, כדי להגשים את יוזמות השלום שלנו. היום אני, הנמצא במטה של נאט"ו, הייתי רוצה להביע כבוד מעומק הלב לברית הצפון-אטלנטית, אשר בתקופת קיומה תרמה תרומה ענקית ביצירת יציבות באירופה ובכל העולם, בחיזוק השלום ושיתוף הפעולה. אנו מתייחסים בכבוד רב אל נאט"ו ומייחסים חשיבות רבה לפעילותו בשלב הנוכחי. יצירת המועצה לשיתוף הפעולה בברית הצפון-אטלנטית היא שלב חשוב בפעילות נאט"ו, המאפשר לגייס למסלול הפעילות של נאט"ו גם מדינות אחרות.

בשביעות רצון קיבלנו את ההחלטה של נאט"ו, המצהירה ב-10 לינואר השנה על קבלת המסמך "שותפות בשם השלום" ואנו מחשיבים אותו גם כן כצעד חשוב בפעילות נאט"ו למען המשך ההתפתחות של שיתוף הפעולה בין מדינות. אנו מייחסים חשיבות גדולה לכך, שבהחלטת נאט"ו מה-10 לינואר באה לידי ביטוי דאגה מיוחדת על המצב השולט באזורנו, בדרום קווקז, ומובעת נחישות בהכרח להפסיק את הסכסוך באזור שלנו, בפרט, באזרביידג'ן, ארמניה ובגרוזיה.

כל זה מעורר בנו עניין רב. מכאן, בשביעות רצון נתפסה ההזמנה של נאט"ו לארצות מזרח אירופה ולארצות העצמאיות החדשות, יוצאות ברית המועצות לשעבר, להצטרף למסמך "שותפות בשם השלום". החלטנו לחתום עליו ולנו תקוות גדולות לשיתוף פעולה עם נאט"ו. עבורנו זה מאד חשוב גם מנקודת ראות של השיתוף של אזרבייג'ן עם הדמוקרטיות המערביות, וגם לשם כך, כדי שתוך כדי שיתוף פעולה עם נאט"ו, לחפש דרכים משלימות להסדרת המצב באזור, הפסקת המלחמות, השכנת שלום ושכנות טובה בין אזרבייג'ן וארמניה.

עם מחשבות ותקוות אלו אנו באים אליכם ומוכנים היום לחתום על התוכנית "שותפות בשם השלום". אני רוצה שוב להביע תקווה, שצעד זה של הרפובליקה האזרבייג'נית יזכה להערכה ראויה ע"י נאט"ו, יביא תועלת הדדית, והעיקר, יאפשר הסדרה של המצב באזורנו. אני מאחל לארגונכם הצלחות בהמשך הדרך. מודה לכם על תשומת הלב ומוכן לחתום על מסמך המסגרת "שותפות בשם השלום".

"היידר אלייב פותח את אזרבייג'ן בפני העולם", באקו, בית הוצאה לאור "אזרבייג'ן", ע' 125-129.