בני ארצנו היקרים!
החל משנת 1998 ב-21 במרץ בכל שנה אנו, תושבי הרפובליקה של אזרבייג'אן, מציינים ברמה מדינית את יום רצח העם האזרי.
לפוליטיקה של רצח העם הידועה לשמצה, שכתוצאה ממנה באופן קבוע סבלו אזרים במשך כל שנות ההיסטוריה הארוכה, נמנות מאות שנים. מתחילת המאה ה-19 ארמנים בהמוניהם היו מיושבים באופן עקבי באדמות אשר מאז ומתמיד היו שייכים לאזרים. בדרום קווקז נערך תהליך ממוקד של הקמת מדינה ארמנית, של גירוש האזרים מאדמותיהם השייכות להם משחר ההיסטוריה, של גירושם ופינוי מבתיהם ומאדמותיהם בעל כורחם.
רצח עם ותהליך הגירוש בוצעו בהדרגה, בתנאים היסטוריים שונים, בהתבסס על תוכנית מחושבת. לשם מימוש רעיון מטורף של "ארמניה הגדולה" הומצאו תזות אידיאולוגיות מזוייפות, הוקמו ארגוני טרור. אוכלוסייה של ארמניה חונכה ברוח לאומנות ושוביניזם כלפי העמים הטורקי והאזרי.
בשנות 1905-1907 הלאומנים הארמניים, אשר קיבלו חסות והכוונה של שלטונות רוסיה צארית, עוללו הרג רחב ממדים וזוועות אחרות נגד אזרים. נהרסו מאות יישובים, ואלפי אזרים נפלו קורבנות לטרור הארמני. במרץ של שנת 1918 תחת חסותם של המנהלים של הקומונה בבאקו נעשה טבח לאומי והחלה להתממש תוכנית בזויה שמטרתה הייתה לפנות לגמרי אזרים ממחוז באקו ולהפוך את המחוז לארמני. בבאקו ובמחוזות בפריפריה חוסלו עשרות אלפי אזרחים חפים מפשע, נהרסו מסגדים, בתי ספר, אתרים ארכיאולוגיים.
פוליטיקה של רצח העם וגירוש העם האזרי אשר יושמה ע"י ארמנים כנגד אזרים, נמשכה גם בשנות השלטון הסובייטי אך בצורה מעודנת וערמומית יותר.
אדמות שהיו שייכות לאזרבייג'אן משחר ההיסטוריה - גייצ'ה, זנגזור ושטחים אחרים - הועברו בעזרת הממשלה הסובייטית לארמניה. ארמנים של נגורנו קרבאך קיבלו אוטונומיה, וכתוצאה מכך נוצרה קרקע פורה לטענות הטריטוריאליות הבלתי חוקיות שלהם בעתיד.
בשנות 1948-1953 ארמנים בהחלטת הנהגת ברית המועצות הצליחו להשיג גירוש המוני של האזרים ממערב אזרבייג'אן אשר מבחינה היסטורית היווה אדמותיהם המקוריות, וגירוש זה בוצע ברמה ממלכתית.
החל מאמצע שנות ה-80 כתוצאה מתמיכה מיוחדת מצד הנהגת בריה"מ, הקיצוניות והבדלנות הארמניות החלו להשתולל בצורה חדשה ועוד יותר מאיימת. כתוצאה מהבדלנות המסוכנת הזאת אשר הפכה לאחר מכן למלחמה רחבת היקפים, נהרגו באופן טרגי עשרות אלפי אזרחים חפים משפע, ובגורלם של מאות אלפי בני ארצנו נפל לחיות באילוץ כפליטים ועקורים בתנאים בלתי אנושיים.
בינואר של שנת 1990 הנהגתה של בריה"מ לשעבר אשר נכנעה לדרישותיהם של הבדלנים הארמניים עוללה טבח אכזרי נגד עמנו. בפברואר של שנת 1992 היחידות הצבאיות הארמניות בעזרתם ותוך מעורבותם הישירה של כוחות צבא סובייטי הרסו כליל את חוג'לי. ללא כל צורך צבאי אלפי אזרחים חפים מפשע נהרגו באכזריות, סבלו מעינויים קשים, נלקחו בשבי.
מעשי רצח עם גרמו לעם האזרי נזק פוליטי, חומרי ונפשי עצום. באופן כללי, במהלך המאה העשרים קרוב ל-2 מיליון אזרים חוו על בשרם השלכות חמורות של מדיניות הגירוש ורצח העם.
הלאומנים והשוביניסטים הארמניים לשם מימוש הכימרה שלהם הקרויה "ארמניה הגדולה" מלכתחילה ובמשך זמן רב ניהלו נגד עמנו ונגד מדינתנו מלחמת מידע ותעמולה. מסע של הכפשה טוטאלית, מלחמת תעמולה מלוכלכת נמשכים גם היום. השוביניסטים הארמניים אשר משתמשים במגוון שיטות וכלים מעוותים את דעת הציבור העולמי ומוליכים את הציבור שולל, מזייפים היסטוריה של אזרבייג'אן ושל כל אזור הקווקז כולו, מנהלים נגד אזרים מסע של אגרסיה נפשית קשה ויוצרים דימוי של "העם הארמני המנוצל, הסובל והמתענה" בעיני הציבור העולמי. קהילות ארמניות והלובי הארמני במשך עשרות שנים פועלים באופן עקבי בכיוון זה. כתוצאה מכך, פרלמנטים של מדינות רבות בעולם נשארים אדישים לעובדת כיבוש ומעשי רצח העם שבוצעו ע"י ארמנים כנגד העם האזרי, וכיום מתקבלות ע"י הפרלמנטים הללו החלטות שגויות המותאומות להיצע ולביקוש פוליטיים בגין ארועים אשר לכאורה, לדברי ארמנים, התרחשו לפני מאה שנים, ובכך למעשה הם מעודדים את התוקפן. פוליטיקאים ואידיאולוגים ארמניים אשר התלהבו מהצלחותיהם הזמניות והמטעות, נושאי אידיאולוגיה של שנאה כלפי כל העמים הן בהיותם מובהקים והן סמויים, מתעלמים מנורמות החוק הבינלאומיות, מפרים בגסות כללי דו-קיום תרבותי המקובלות ברחבי כדור הארץ.
העם האזרי אשר בעתיד הקרוב יציין את העשור הראשון לעצמאותו חפץ לחיות לפי החוקים והכללים המקובלים בכל העולם, בתנאי שלום ושלווה ולעסוק בפעילות בונה ויצירתית.
היום מדינתנו ועמנו עומדים מול אתגר - להפיץ בכל העולם את האמת אודות המדיניות של רצח העם אשר כוונה נגד האזרים במשך מאות שנים ולהשיג הכרת צדק בדעת קהל בינלאומית, לתקן השלכות חמורות של מידיניות רצח העם ולנקוט בצעדים רציניים כדי להבטיח שאירוע מסוג זה לא יקרה עוד.
מבחינת חומרתם, היקפיהם והשלכותיהם יש לאפיין את הייסורים שנגרמו לעמנו גם כפשע נגד האנושות, יש לקבל הערכה פוליטית ומשפטית בינלאומית, ואת האידיאולוגים והפעילים שלהם יש להעמיד לדין. כולם צריכים להיות בטוחים כי מי מחפש בעולם של היום "מקום רחב יותר תחת השמש" בהתבסס על כימרה אודות "ארמניה הגדולה", מי שמקדם אידיאולוגיה של שנאה והמלחמה הטוטאלית ביחס לעמים אחרים, מי שמנהל מדיניות תוקפנית נגד השכנים שלו יישא באחריות אל מול האנושות וההיסטוריה.
אין אנו יכולים להרשות לעמנו לשכוח את האירועים ואת הלקחים שהיו. שכחה היסטורית עלולה לעלות ביוקר לעמנו. חשוב מאוד לא לשכוח את הפשעים החמורים הללו אשר מפעם לפעם בוצעו נגד אזרים ויש לחנך את הדור הצעיר שלנו ברוח ערנות לאור נוכחותם של כוחות רשעים והכוונות החתרניות שלהם.
שוב, בתחושת עצב רב ויגון קודר אני מבקש לזכור את הקורבות של רצח העם, אני מרכין את ראשי ביום זה ומאחל לעם שלנו סבלנות וחוסן רב.
היידאר אלייב,
נשיא הרפובליקה של אזרבייג'אן
עיתון "הפועל של באקו", 28 במרץ, שנת 2001