טרגדיה בחוג'לי - פשע נגד האנושות

למדיניות של רצח עם ואגרסיה נגד העם אזרי מצד הלאומנים הארמניים יש היסטוריה של יותר ממאתיים שנה. בין מטרות של המדיניות הזאת היו גירוש של בני העם האזרי מארצות מוצאם והקמתה על השטחים שלהם של "ארמניה הגדולה" אשר מהווה פרי דימיונם של היסטוריונים ואידיאולוגים ארמניים. כדי לממש את המדיניות הבזויה והמסוכנת הזאת הם השתמשו בשיטות ובכלים שונים, ובין היתר הם זייפו מידע היסטורי, ביצעו פרובוקציות פוליטיות ותמכו ברמה המדינית בלאומנות מיליטנטית, בבדלנות ובאגרסיה כלפי העמים השכנים. לשם כך בארמניה ובמספר מדינות זרות הוקמו ארגונים של "תרבות לאומית", ארגונים דתיים, פוליטיים ואפילו טרוריסטיים, וכן גוייסו כוחות של דיאספורה ושל שדולה ארמניות.

פיצול של אדמות אזרבייג'אן לשניים כתוצאה ממלחמות שהתרחשו ברבע הראשון של המאה ה-19 בין רוסיה לאיראן גרם לתחילת התהליך המכוון של הגירה המונית של ארמנים מאיראן ומטורקיה לשטח קרבאך. הדבר שינה באופן דרמטי את המצב הדמוגרפי בנגורנו קרבאך. בשנת 1905 הלאומנים הארמניים עוללו נגד האזרים על אדמתם של האזרים טבח, ואז נהרסו מאות ישובים. בשנת 1918 עם תמיכתה של הקומונה בבאקו אשר הנהגתה הפוליטית והצבאית כללה בעיקר ארמנים בוצעה תוכנית בזויה שמטרתה הייתה לסלק את כל האזרים ממחוז באקו. כתוצאה מכך הושמדו עשרות אלפי אזרחים חפים מפשע, נהרסו ישובים, אתרי תרבות, מסגדים ובתי ספר. הארמנים עוללו טבח נגד תושבים אזריים חפים מפשע בג'יאנג'ה, שאמאחי, גובה, ליאנקאראן, קרבאך, מוגאן ובמקומות אחרים באזרבייג'אן.

המדיניות של רצח וגירוש העם האזרי נמשכה גם בתקופת השלטון הסובייטי, וזאת בעזרת שיטות מתוחכמות וערמומיות, תוך כדי הכרזת סיסמאות של שיוויון אומות ועמים. בתקופה זו ביחס לאזרבייג'אן התקבלו החלטות רבות שהיו שגויות ולא הוגנות. בשנות ה-20 זנגזור אשר היה שייך לשטחו של אזרבייג'אן ללא כל סיבה מוצדקת הועבר לארמניה, וכתוצאה מכך נאחצ'יבאן – האזור העתיק של אזרבייג'אן נותק משאר השטח של ארץ מולדתנו. בנגורנו קרבאך הוקמה אוטונומיה ארמנית.

כתוצאה מקבלת החלטה וולונטרית ע"י הנהגת ברית המועצות בשנות 1948-1953 ארמנים הצליחו לגרש מאות אלפי אזרים מאדמות שהיו שייכים לאזרים מאז ומעולם, ולמעשה הארמנים הצליחו להקים בשטח ארמניה רפובליקה חד-אתנית: רפובליקה של לאום אחד.

הסכסוך חסר התועלת שהחל בנגורנו קרבאך בשנת 1988, התגובה הסוערת של הארמנים בשטחי אזרבייג'אן וייסורים מרים של אזרחי אזרבייג'אן החפים מפשע אשר נפלו קורבן לתוגבה זו, למרבה הצער נתקלו בשתיקה אדישה מצד הנהגת ברית המועצות לשעבר ומצד העולם התרבותי. הארמנים קיבלו ממצב שנוצר השראה וניצלו אותו בכך שהמשיכו בצורה עקבית לנקוט במדיניות של רצח העם כלפי האזרים ולבצע פשעים חסרי תקדים שלא היו כמותם בהיסטוריה. כוחות מזויינים של ארמניה כבשו 20 אחוזים משטחי אזרבייג'אן, כולל שבעה אזורים סביב נגורנו קרבאך – קלבאג'אר, לאצין, אגדאם, פיזולי, דז'בראיל, גובדלי וזנגילאן. מעל מיליון אזרים גורשו באכזריות מאדמותיהם שהיו שייכים להם מאז ומעולם, עשרות אלפי בני אדם נהרגו, הפכו לנכים, נפלו בשבי. נמחקו מעל פני האדמה לאחר שנפלו קורבן לוונדליזם ארמני חסר התקדים מאות בתים, אלפי מוסדות תרבות, חינוך ובריאות, אתרי היסטוריה ותרבות, מסגדים, מקומות קודש ובתי עלמין.

הטרגדיות שאותן עוללו בשנים הראשונות לסכסוך בנדיטים ארמניים חמושים בכפרים של נגורנו קרבאך קיארקיג'אחאן, משלי, גושצ'ולאר, גרדגלי, אגדבאן וכפרים אחרים בהם התגוררו אזרים, ולבסוף רצח העם שבוצע בחוג'לי הם מעשי פשע, והם לנצח יישארו ככתם שחור על מצפונם של "ארמנים חסרי כל שסובלים קשות".  

טרגדיה בחוג'לי – היא אחד הפשעים האיומים של המאה ה-20 אשר נעשה נגד העם האזרי ע"י הארמנים – יוצרי המדיניות השוביניסטית להקמת "ארמניה הגדולה" ומדינ חד אתנית. בסוף המאה העשרים פולשים ארמניים המשיכו בדרכם בשל כך שהיו עד כה פטורים מעונש וכתוצאה מכך שעד כה הקהילה הבינלאומית והארגונים הבינלאומיים לא הכירו בפשעיהם, לא גינו ולא מנעו אותם. אי לכך הארמנים המשיכו בכיבוש אדמות אזרבייג'אן שהחל בשנת 1905 תוך ביצוע זוועות ופשעים נתעבים נגד האנושות.

בלילה ב-26 בפברואר בשנת 1992 אשר נחקק בתולדות אזרבייג'אן כלילה שחור של שפיכת דם, הכוחות המזוינים של ארמניה בעזרת ציוד ואנשי צבא של חטיבת הרגלים ה-388 שהייתה ממוקמת אז בעיר חנקנדי עוד מימי ברית המועצות, ושחלקה הגדול היה מורכב מארמנים, הרסו כליל עיר עתיקה חוג'לי.

תחילה חוג'לי נהרסה כתוצאה מהפגזה אינטנסיבית מתותחים ומציוד צבאי אחר. שטחי העיר עלו באש ובעיר התחילו שריפות. לאחר מכן פלשו לעיר מכמה כיוונים כוחות רגליים אשר ביצעו טבח אכזרי לתושבים ששרדו.

באותו היום תוך זמן קצר קבוצות של ארמנים חמושים השמידו באכזריות, תוך עינויים נוראים 613 אזרחים חפים מפשע, ולעוד 421 איש גרמו לפציעות חמורות.

אזרחים שהצליחו לפרוץ החוצה נרצחו באכזריות מיוחדת ביערות ע"י חיילים ארמניים שהתיישבו במארב. התליינים האלה שאיבדו שליטה וכל צלם אנוש קירקפו אנשים, חתכו להם חלקי גוף שונים, הוציאו עיניים לתינוקות, קרעו בטנים לנשים הרות, קברו באדמה אנשים בעודם חיים או שרפו אותם, ומיקשו חלקי גופות.

באותה התקופה 1275 איש נעדרו ונפלו בשבי, העיר עם אוכלוסיה של 10 אלף תושבים נהרסה, הבתים והמבנים נהרסו ונשרפו. לא ידוע עד היום מה נפל בגורלם של 150 איש כולל 68 נשים ו-26 ילדים. כתוצאה מטרגדיה זו מעל אלף בני אדם חפים מפשע הפכו לנכים לאחר שנפצעו מירי בדרגות חומרה שונות. בין ההרוגים היו 106 נשים, 83 ילדים קטינים, 70 קשישים. 487 בני אדם הפכו לנכים וביניהם 76 בני נוער.

כתוצאה מפשע מלחמה זה בעל רקע פוליטי 6 משפחות הושמדו כליל, 25 ילדים איבדו את שני הוריהם, 130 ילדים איבדו הורה אחד. בין הקורבנות היו 56 אנשים שנשרפו בעודם חיים.

לדברי נשיא הרפובליקה של אזרבייג'אן מר אילהם אלייב בנאומו שהוא נשא בפנייה לעם האזרי לרגל יום השנה לרצח העם בחוג'לי, "מאות תושבים חפים מפשע ללא כל צורך צבאי נהרגו באכזריות שאין לה תקדים בהיסטוריה, ונעשה עוול לגופותיהם. נרצחו ילדים, נשים, קשישים, משפחות שלמות. בסוף המאה ה-20 התרחש אחד הפשעים הקשים ביותר לא רק נגד העם האזרי אלא נגד האנושות כולה. לפי חומרת האכזריות והברבריות הטרגדיה של חוג'לי תופסת מקום מיוחד בין הפשעים שבוצעו נגד האנושות".

קשה לדמיין כי מעשי הברבריות שלא היו כמותם בהיסטוריה בוצעו ע"י בני אדם בסוף המאה ה-20 לעיני כל העולם!

לצד ביטוי מדיניות הטרור נגד העצמאות המדינית והשלמות הטריטוריאלית של אזרבייג'אן, מעשה זה של טבח המוני וחסר רחמים מהווה פשע אכזרי לא רק נגד אזרים אלא גם נגד כל האנושות כולה. מטרת הלאומנים הארמניים שביצעו רצח עם זה בחוג'לי הייתה להפחיד עם אזרי אשר לא מוכן לוותר על אדמתו או לתת אותה לכובשים, הם ניסו לשבור את כוח הרצון של העם האזרי ולהשמיד אותו.

את מבצע התקיפה על עיר חוג'לי ניהלו מפקד של גדוד ה-2 של חטיבה ה-366 סייראן אוגניאן, מפקד של גדוד ה-3 יבגני נאבוקיך, ראש המטה של גדוד ה-1 ולרי צ'יטצ'אן. לצורך הפעולה הזאת הובאו יותר מ-90 טנקים, רכבים משוריינים וכן ציוד אחר. ברצח אזרחים חפים מפשע לקחו חלק פעיל חיילי החטיבה סלאביק ארוטוניאן, אנדרי אישחניאן, סרגי בגלריאן, מובסס אקופיאן, גריגורי קיסבקיאן, ואצ'יק מירזויאן, וצ'גאן מירזויאן, וצ'גאן איריאין, אלכסנדר אירפטיאן וחיילים ומפקדים אחרים של כוחות ארמניים מזויינים – קארו פטרוסיאן, סייראן טומסיאן, ולריק גריגוריאן ורבים אחרים. התברר כי בקרב אלו שביצעו טבח אכזרי של אזרחים חפים מפשע בחוג'לי היו ראש מחלקת משרד הפנים של עיר חנקנדי ארמו אברמיאן, ראש מחלקת משרד הפנים של אזור אסקרנסקי מבריק גוקסיאן, סגנו – שגן ברסגיאן, יושב ראש של החזית הלאומית הארמנית בנגורנו קרבאך ויטלי בלסניאן, מנהל הכלא העירוני בעיר חנקנדי סרז'יק קוצ'ריאן ואחרים.

ס. אוגניאן אשר היה בתקופת ביצוע רצח העם בחוג'לי בדרגת מייג'ור כעת התקדם לדרגת האלוף ומונה לתפקיד שר הביטחון של הרפובליקה של ארמניה. מספר משתתפים אחרים בפשע זה גם מכהנים בתפקידים שונים במשטר הבובות אשר הוקם בארמניה וכן במוסדות ממלכתיים של ארמניה.

בהחלטה מס' 96 של העצרת הכללית של האו"ם מתאריך 11 בדצמבר שנת 1946 נקבע כי רצח עם אינו מכיר בזכות לחיות של קבוצות אנשים ובכך פוגע בכבוד האדם ושולל מן האנושות ערכים חומריים ורוחניים שנוצרו ע"י בני אדם. פעולות שכאלה במלוא מובן המילה נוגדות מטרות ויעדים של האו"ם. באמנה "אודות מניעת פשעי רצח עם ואודות עונש בגינם" אשר התקבלה בהחלטה מס' 260 בעצרת הכללית של האו"ם ב-9 בדצמבר בשנת 1948 ונכנסה לתוקף בשנת 1961 היה מעוגן בסיס משפטי לפשע שמוגדר כרצח עם. המדינות שהצטרפו לאמנה זו לקחו על עצמן התחייבות לנקוט בצעדים מתאימים למניעת רצח עם ולהטלת עונש על החייבים בדין ובכך הסכימו כי רצח עם הוא פשע אשר מפר נורמות משפטיות בינלאומיות, בין אם פשע זה בוצע בימי שלום או בזמן מלחמה. האופי וההיקף של הפשע המזעזע שבוצע בחוג'לי מראים כי בעת ביצועו התרחשו כל הפעולות המהוות הרכב של פשע רצח העם שהוגדרו ובאו לידי ביטוי באמנה הנ"ל. מעשה טבח המוני ואכזרי אשר היה מתוכנן מראש בוצע במטרת הרג טוטאלי של תושבי האזור, דווקא מהסיבה שהם היו אזרים.

העובדות הקשורות להתעלמות מצד ארמניה מנורמות משפטיות בינלאומיות אשר מסדירות סטנדרטים של התנהגות בזמן מלחמה לא מסתיימות באלה שפורטו לעיל. על פי דרישות הומניטריות בינלאומיות מלחמה חייבת להתנהל רק בין כוחות מזוינים של הצדדים לעימות צבאי. האוכלוסיה האזרחית לא צריכה להיות מעורבת בקרבות ובלחימה, ויש לכבד אזרחים. על פי סעיף 3 לאמנת ז'נבה מס' 4 "אודות הגנת אזרחים בימי מלחמה", ניסיון התנקשות בחייהם ובשלום האזרחים, לרבות רצח במגוון רחב של דרכים, הטלת מומים, יחס אכזרי לאוכלוסייה, גרימת סבל ועינויים, פגיעה בכבוד האדם, עלבונות ופעולות משפילות כלפי האוכלוסייה אסורים בהחלט. בפרק 33 לאמנה מצויין כי אף אזרח לא אמור להיענש בגין עבירה שלא בוצע על-ידו.

מעוגן באמנה איסור חד משמעי שחל על השימוש באמצעי ענישה קבוצתיים ביחס לאוכלוסייה אזרחית, על הפחדת אזרחים, פעולות טרור ואמצעי דיכוי כלפי האוכלוסיה האזרחית. לפי פרק 34 לאמנה זו חל גם איסור על לקיחת אזרחים כבני ערובה. אולם ארמנים באופן גלוי הפגינו זילזול בעיקרון זה כאשר לקחו כבני ערובה רק בעיר חוג'לי מעל אלף איש. הכוחות המזוינים הארמניים התעלמו מהנורמות המשפטיות הללו ונקטו בשיטות אכזריות לשם הרג אזרחים חפים משפע של חוג'לי. כל האמור לעיל כפוף לתנאי ביצוע פשע רצח עם אשר מעוגנים באמנה "אודות מניעת פשעי רצח עם ואודות עונש בגינם" מה-9 בדצמבר שנת 1948.

אותם פורעי החוק שביצעו את הזוועות המחרידות נגד אזרחי אזרבייג'אן החפים מפשע בעת כיבוש העיר חוג'לי ובכך הפרו את הדרישות של אמנת ז'נבה, את הסעיפים 2, 3, 5, 9 ו-17 של "ההצהרה הכללית על זכויות האדם", דרישות האמנה "אודות הגנה על ילדים ונשים בנסיבות חירום ובתקופות של עימותים צבאיים", דרישות האמנה "אודות מניעת פשעי רצח עם ואודות עונש בגינם", והם עד כה לא הוענשו. והרי פטור מעונש ממשיך ליצור בסיס לביצוע פשעים חדשים.

ארמניה לא מתביישת בזוועות שבוצעו, נהפוך הוא, היא ללא בושה מצדיקה רצח העם שבוצע נגד האזרים, ואלה שביצעו אותו נחשבים לגיבורים לאומיים. בארמניה באופן גלוי מקיימים מדיניות אנטי-אזרית, בקנה מידה מדיני נבנה בסיס אידיאולוגי לכיבוש קרקעות חדשות של אזרבייג'אן. את ההיסטוריה המזוייפת של ארמניה מעלים לדרגת פוליטיקה מדינית וזאת על מנת ליצור בסיס לחינוך נוער ארמני ברוח שוביניסטית.

עד כמה שזה נראה מוזר, אך חברי פרלמנט של מספר מדינות בעולם עוצמים את עיניהם כאשר מדובר ברצח עם אמיתי שזהו טרגדיה בחוג'לי. הם הפכו לנושא לדיונים את האגדה על "רצח העם הארמני". הם מתייחסים בזלזול לאמת ההיסטורית ובהתאם לכך אף קיבלו החלטות בלתי הוגנות בעניין זה. זוהי אחת הסיבות לניסיונות שווא שעד כה לא נשאו פרי להסדרת הסכסוך בין ארמניה לאזרבייג'אן והסכסוך בנגורנו קרבאך בדרכי שלום, וזאת באשמת הצד הארמני. ההיסטוריונים והפוליטיקאים הארמניים מנפחים משנה לשנה את אירועי שנת 1915 כאשר לכאורה התרחש רצח עם ארמני, הם עוסקים בתעמולה של הסיפור הזה כדי להסיח את הדעת ולהשכיח בתודעה העולמית את ההשמדה ההמונית של האזרים אשר מתרחשת בפועל החל מתחילת המאה. בכך הם מנסים לבלבל את הקהילה הבינלאומית.

אדמות אזרבייג'אן עדיין נמצאות תחת כיבוש. התליינים הארמניים שמנסים לשרת את מטרותיהם החמדניות השמידו באכזריות אנשים חפים מפשע. חובתו של כל אזרח אזרבייג'אן – להשיג הכרה רשמית מצד הקהילה הבינלאומית של הטרגדיה בחוג'לי כמעשה רצח עם ופשע נגד האנושות. לא ייתכן שפשע כזה יחזור שוב.

לדברי המנהיג הכלל-לאומי של העם האזרי מר היידאר אלייב, אשר נשא את דבריו בקשר לאירוע זה, "הטרגדיה בחוג'לי הנה אחת הטרגדיות האנושיות הגדולות ביותר של המאה ה-20. יש להביא את האמת במלואה על רצח העם בחוג'לי לתשומת לבה של הקהילה הבינלאומית כד שטרגדיה דומה לזו שקרתה בחוג'לי אשר אין לה תקדים ברמת אכזריותה, לא תוכל להתרחש עוד באף מקום בעולם. יש לנהל עבודה רצינית ותכליתית כדי להבטיח שכל האנשים הנאמנים לאידיאלים של הומניזם יוכלו להביע את עמדתם החד משמעית וההחלטית בקשר לטרגדיה הזאת."

דווקא לאחר חזרתו להנהגת המדינה ביוני של שנת 1993 לפי הדרישה התקיפה של העם של המנהיג הכלל-לאומי של העם האזרי מר היידאר אלייב נהיה אפשרי לתת הערכה מדינית ומשפטית לטרגדיות לאומיות רבות שלנו, ובכלל זה לרצח עם בחוג'לי.

ביוזמתו של המנהיג הלאומי מילי המג'ליס של המדינה קיבל ב-24 בפברואר בשנת 1994 החלטה "על יום הזיכרון של ג'נוסייד בחוג'לי". המסמך הזה מציג בפרטי פרטים את הסיבות ונוקב בשמות האשמים בטרגדיה הזאת.

אין ספק כי התפקיד הבלעדי בהבאה לידיעת הקהילה העולמית של העובדות האמיתיות אודות חוג'לי, בהפצת העובדות האלה בעולם, בצעדים שננקטים למתן הערכה אובייקטיבית לרצח עם זה, שייך לקרן שהוקם על שמו של היידאר אלייב בניהולה של גברת מחריבאן אלייבה. קרן על שם היידאר אלייב מזה שנים רבות ברצף מקיימת ב-70 מדינות ברחבי ההעולם פעילויות המוקדשות לטרגדיה בחוג'לי. הקרן מארגנת כנסים, ערבי זכרון, מוציאה לאור ספרים, חוברות, מייצרת דיסקים DVD, מצלמת סרטים.

משנה לשנה תופס תאוצה הקמפיין הבינלאומי "צדק של חוג'לי" אשר נערך ביוזמת סגנית הנשיא של קרן היידאר אלייב, יו"ר ארגון הנוער של רוסיה גב' לילה אלייבה. במסגרת הקמפיין בכל העולם נערכות מאות פעילויות. כמעט בכל המדינות – חברי האיחוד האירופי, כמו גם בחבר העמים, באסיה, בצפון ובדרום אמריקה מתקיימים כנסים, סמינרים, עצרות. הודות לקמפיין זה בטרגדיה שקרתה בחוג'לי הכירו מספר פורומים בינלאומיים. ביוזמת הקרן והפורום של הנוער הטרגדיה בחוג'לי הוכרה ע"י חברי הפרלמנטים ב-31 מדינות כפשע נגד האנושות. האוניברסיטאות המובילות בעולם ב-20 מדינות מקיימות אסיפות של הצעירים. לצד הפעילויות הללו החל שלב חדש בקמפיין – הפצת עתירות וקריאות בהן מוצגת דרישה להכיר בטרגדיה זו כמעשה של רצח עם ופשע נגד האנושות. הפניות הללו מופנות אל ראשי המדינות והממשלות, לקבוצת מינסק OSCE, לארגון של הוועידה האיסלאמית, לאסיפה פרלמנטרית של מועצת אירופה, למזכירות האו"מ, לפרלמנטים בעולם ולארגונים בינלאומיים.

הקמפיין הבינלאומי המתקיים לשם יידוע ותעמולה הנקרא "הצדק של חוג'לי" אשר מטרתו להביא לידיעת הקהילה הבינלאומית עובדות אמיתיות לגבי הטרגדיה בחוג'לי ולתת הערכה פוליטית, משפטית ומוסרית לטרגדיה זו בשיתוף עם הקהילה הבינלאומית, מתבצע כעת בהצלחה ע"י אלפי מתנדבים במדינות רבות בעולם.

מדינת אזרבייג'אן מנהלת פעילות ממוקדת ועקבית להבאה לתשומת הלב של הקהילה הבינלאומית של העובדות על הפשעים אשר בוצעו נגד אזרים ע"י שוביניסטים-לאומנים ארמניים, ובכלל זה הצגת עובדות אמיתיות לגבי הטרגדיה בחוג'לי ופעילות להכרתה כרצח עם.

מצד שני, קהילה הבינלאומית כבר מודעת היטב מהי האמת. ההחלטה המיוחדת אשר התקבלה בקשר לרצח העם בחוג'לי ע"י הארגון של הוועידה האיסלאמית מהווה מסמך ראשון שהתקבל ע"י הארגונים הבינלאומיים, ולראשונה טרגדיה זו הוכרה כ"פשע נגד האנושות". בהחלטה זו שהתקבלה ע"י 51 מדינות, לטרגדיה בחוג'לי ניתנה הגדרה של "רצח המוני של אזרחים חפים מפשע אשר בוצע ע"י כוחות מזוינים של ארמניה" ושל "פשע נגד האנושות".

בניגוד ללאומנים ארמניים, אזרבייג'אן אינה שמה למטרה לקבל מהנושא הזה דיבידנדים כלשהם כגון דיבידנדים פוליטיים, פיננסיים, טריטוריאליים או אחרים. מטרתנו – השבת הצדק ההיסטורי, חשיפת העבריינים והעמדתם לדין של הקהילה הבינלאומית. ולכן יש לחשוף את האיום שמהווה לשלום העולמי בדלנות אתנית של שוביניסטים-לאומניים ארמניים אשר מתנהלת על-ידם באזור, כמו גם את האידיאולוגיה של שנאה וטרור כלפי עמים אחרים. זוהי חובתנו האזרחית והאנושית לזכר בני עמנו שנהרגו כגיבורים בחוג'לי.