נאום נשיא מד`נת אזרבייג`אן היידר אלייב בטקס שהוקדש לחגיגת יום הנצחון -9 במאי- 9 במאי שנת2001

ותיקים יקרים!

גבירותי ורבותי הנכבדים!

אני מברך בכל לב אתכם ,את כל העם האזרי , את אזרחי אזרבייג'אן לרגל יום הנצחון ,יום השנה החמישים ושש של הנצחון על הפשיזם.אני מאחל לכולכם ,לכל העם האזרי ,לאזרחי אזרבייג'אן שלום וביטחה.

יום הנצחון הוא מאורע חשוב בשביל כל ארצות העולם.מכיון ש-9 במאי שנת1945 נחל נצחון על פשיזם,נמנעו אסונות שפשיזם הביא לכל האנשות ושהיה יכול עוד להביא.לכן את יום הנצחון חוגגים בכל מקומות העולם.הארצות שנלחמו בפשיזם במלחמת העולם השנית, ואפילו האנשים ,הארצות ,המדינות שהשתתפו במלחמת העולם השנית יודעים היטב שאילולא במאי בשנת 1945 מרשל ז'וקוב שניהל באותו הזמן את המבצעים הצבאיים של צבא ברית המועצות בגרמניה וחבריו לנשק חתמו את התעודה על כניעת הכוחות הפשיסטיים אז פשיזם היה תופס את כל העולם.

כולם יודעים היטב שכמה אסונות הביא פשיזם לארצות העולם, כמה צרות הביא לאנשים.מלחמת העולם השנית החלה עם טענות לשליטת הפשיזם, הצבא הגרצני בעולם.ידוע שהם במשך מועד קצר מאוד כבשו רוב ארצות אירופה,שיעבדו את העמים. לאחר מכן הם תקפו על ברית המועצות כלומר על הארץ ,על העם שהיה מסוכן בשבילם מבחינה צבאית וגם מבחינת יכולת האנשים להגן את מולדתם.

מלחמה היתה קשה מאוד.מלחמת העולם השנית הקיפה את כל אירופה ולא רק את אירופה גם את היבשות אחרות.ידוע שבמזרח הרחוק הצטרפה למלחמה הזאת גם יפן. כמה מדינות אירופה שהפכו לפשיסטיות גם הצטרפו למלחמה הזאת.אבל שאיפת האנשים לחיות, איחוד האנושות במטרת מניעת הסכנה כזאת יצרו יסוד לנצחון על פשיזם ובאופן כזה במאה העשרים כל העולם ,כל האנושות יכלו להינצל מאסון הזה.

ברית המועצות מילאה תפקיד מכריע ועיקרי בהריסה ובנצחון על פשיזם.כידוע יחידות צבאיות של הצבא הגרמני הפרו לפתע את גבולות ברית המועצות ועברו להתקפה חזקה ובתוצאה כבשו את החלק האירופי שלה.הצבא של היטלר התקרב לגמרי אל מוסקבה.בסטלינגרד היתה מלחמה לחיים ולמוות. הצבא של היטלר הגיע עד הרי קווקז וידוע לכולם היטב מההסטוריה שכיבוש קווקז ,אזרבייג'אן, בעיקר באקו היה אחד מהכיוונים העיקריים של האסטרטגיה הצבאית של היטלר.אבל בתוצאת המאמצים המשותפים של הפטריוטים והארצות שנכללו בברית יחידה דהיינו ברית המועצות ,ארצות הברית ובריטניה הגדולה ועל-אף לכיבושה גם צרפת הפשיזם ,צבא של היטלר חוסל.

היום ברגש הגאווה אנחנו יכולים להגיד שבהשגת הנצחון יש חלק גם לעם אזרי ומדינת אזרבייג'אן.עם זה חלק גדול מאוד.וחלקנו בכך שבזמן ההוא כ-600 אלפים לוחמים מתושבי מדינת אזרבייג'אן גויסו לשורות הצבא, הם נלחמו בגבורה, גילו אומץ-לב והוכיחו באלו תכונות מוסריות וגופניות גבוהות , רגשות פטריוטיות שולטים בני אזרבייג'אן.במלחמה הזאת אנחנו גילינו גבורה גדולה והיום אנחנו מוקירים את בני ארצנו שקיבלו שם הגיבור של ברית המועצות .

היום אנחנו התאספנו אצל הקבר של בן אזרבייג'אן ,מצביא, גיבור כפול שתיים של ברית המועצות האזי אסלאנוב שמתחילת המלחמה ועד האבדון שלו נלחם בגדוד החלוץ ,בחזית וגילה גבורה. וזה לא באקראי.הואיל ובחגיגתנו את יום השנה החמישים ושש של הנצחון אצל קבר הגנרל האזי אסלאנוב שגילה את הגבורה הגדולה ביותר אנחנו מראים את יחסנו ,מביעים כבוד רב לאומץ-לב של כל בני אזרבייג'אן האמיצים,לגבורתם שגילו בהגנת המולדת.עם זה כשאנחנו כופפים את ראשנו לפני קבר האזי אסלאנוב באותו זמן אנחנו כופפים את ראשנו לפני המזכרת של כל בני ארצנו שאיבדו במלחמת המולדת הגדולה ,במלחמת העולם השנית.

חשיבות מיוחדת של הניצחון על הפשיזם בשביל אזרבייג'אן בכך שבאותו הזמן כשאזרחי אזרבייג'אן, בניה האמיצים, הגיבורים נלחמו בחזית, רפובליקה שלנו הפיקה נפט, ייצרה תוצרי הנפט שהיו אחד מהאמצעיים החשובים ביותר בשביל הבטחת הנצחון במלחמה הזאת. ביום ובלילה נמשכה הפקת הנפט במפעלי נפט, יוצרו תוצרי הנפט. כל אלה פונו לחזית באופן בלתי-פוסק.עכשיו כשרואים אנחנו את התצלומים הבודדים האחדים בסרטי קולנוע מצד אחד מתפלאים אנו לגבורה כזאת שאין כמוהי.מאידך גיסא אתה מתגאה שהודות לגבורת הלוחמים בחזית וגם חירוף-נפש של אנשים בעורף אזרבייג'אן תרמה תרומה גדולה לנצחון. מלחמת העולם השנית לא היתה המלחמה של חיל-פרשים ולא של חיל-רגלים.זו היתה המלחמה של מנועים. זו היתה המלחמה של טנקים, משוריינים. זו היתה המלחמה של מטוסי-קרב, מטוסי-מפציץ. אבל לולא היו תוצרי-נפט הם לא היו יכולים לעבוד ולהבטיח את הנצחון. בזצן ההוא יותר מ-70 אחוזי הנפט שהופקו בכל ברית המועצות נתנה אזרבייג'אן, באקו ודרך הים הכספי הנפט הלך לחזית.

תארו לעצמכם שיחידות הצבא של היטלר ניצבו בקווקז והגיעו עד גבולות דאגיסטאן.הם רצו לתקוף על באקו. כידוע כמה מטוסי הצבא של היטלר הופיעו בשמיים על אזרבייג'אן. כבר ידוע לכל העולם שעל הטורט הגדול שהוכן לרגל יום הולדת של היטלר היתה מצויירת מפת אזרבייג'אן, באקו.בזמנים ההם אמרו שאם הם יוכלו לכבוש את באקו אז הנצחון יהיה אצלהם.ובזה יש אמת ..בסטלינגרד נמשכה מלחמה קשוחה. קווקז הדרומי נמצא בכיבוש הצבא של היטלר.טנקים, נשק,מטוסים יוצרו באוראל,באסייה התיכונית ובמקומות אחרים. אבל התנאי העיקרי לפעולת כל המנועים האלה היה נפט, תוצרי-נפט. ולכן היטלר שאף לכאן,רצה לכבוש את באקו. אבל לא יכול להשיג זה.הואיל והלוחמים שהגנו את המולדת גילו אומץ-לב והצבא של היטלר לא יכול להיכנס לאזרבייג'אן.

התקופה שבאה אחרי מכן ידועה. במיוחד אחרי כריתת הברית עם ברית המועצות ,בריטניה הגדולה ואחרי פתיחת החזית השנית בשנת 1944 באירופה ובאפריקה הצפונית נגד הצבא של היטלר החלו התקפות רציפות של הצבא הסובייטי. הצבא הסובייטי גירש את הצבא של היטלר לא רק מחוץ לברית המועצות, גם כן עם זה הרס את יחידות גרמנייות באירופה ובמיוחד באירופה המזרחית ועם זה שיחרר גם את העמים האלה.

הסטוריה של המלחמה גדולה מאוד.אפשר לדבר על זה הרבה מאוד אבל אני כשמדבר על כמה עתים רוצה להזכיר עוד פעם לדורות של היום ושל עתיד שאיך קשה ואיומה, ואיך מסוכנת היתה מלחמת העולם השנית בשביל כל האנושות.יש לומר שמלחמת העולם השנית לפי קנה-מידה שלה וגם הנזק שנגרם, ואם להשוות אותה עם המלחמות שהיו בהסטוריה של העולם גם לפי קורבנים אנושיים היא המלחמה האכזרית ביותר.פשיסטים החריבו את הכל באדמות הכבושות .

בקרבים ,באדמות הכבושות מתו 27 מיליון אנשים.לא חזרו לבתיהם 300 אלף אנשים מ-600 אלף אנשים שהלכו לחזית מאזרבייג'אן.כולם צריכים להפיק דוגמה מזה ולהסיק מסקנה.

נכון שאחרי מלחמת העולם השנית לא היו מלחמות גדולות.אבל במקומות שונים של העולם התרחשו מלחמות מקומיות.לצערי אלה שעשו את המלחמות או היו היוזמים לא הסיקו מסקנות לעצמם ממלחמת העולם השנית .

בכמה איזורי העולם מתרחשים סיכסוכים צבאיים.אחד מהם הוא קווקז, קווקז הדרומי.במיוחד תוקפנות של ארמניה נגד אזרבייג'אן,כיבוש 20 אחוזי האדמות של אזרבייג'אן.כפי שפשיסטים גרמניים ,כמו היטלר גם כן ארמניים הרסו את הכל באדמות הכבושות. הפך לחורבה כל מה שאנשים בנו בשביל עצמם במשך מאות ,נחרבו ערים,יישובים,מפעלים,מוסדי-חינוך, ויש לומר שהערים, הכפרים שהוקמו בתוצאת העמל בן 200-100 שנה.הכובשים הארמניים לא נבדלו כלל מהצבא של היטלר,הפשיזם הגרמני.לכן אני אומר שכמה ארצות ,מדינות, עמים לא הסיקו לעצמם שום מסקנות ממלחמת העולם השנית.

האדמות הכבושות של אזרבייג'אן תשוחררו, תשוקם שלמותה הטריטוריאלית.בני-ארצנו שגורשו מבתיהם יחזרו לבתיהם. אבל זה חלק אחד של העניין.אנחנו צריכים להשיג ונשיג את זה.החלק השני בכך שנחוץ להקים חיים באדמות ההרוסות האלה, ליצור תנאיים לחיי האנשים. הגורל של אזרבייג'אן בסוף המאה העשרים היה קשה וכבד מאוד והוא קשה גם היום. אבל עם זה אנחנו צופים לעתיד באופטימיזם.

היטלר והצבא שלו התחילו למלחמת העולם השנית ,אספו את הפוטנציאל הצבאי-טכני הגדול ביותר בעולם ,אבל נחלו כישלון ומתו. פשיזם יישאר במזכרת של אנשים כאסון, כדבר.האנושות עוד לא יתן לפשיזם להופיע.על אלה שעושים מלחמה במקומות שונים של העולם, אלה שעוללו תוקפנות נגד אזרבייג'אן אני רוצה להגיד שהם צריכים לדעת שלעולם לא יקבלו הצדקה. שלא יחשבו שחגיגת הכיבוש של שושא היום תימשך בשבילכם תמיד.לא! הסטוריה בת מאות רבות כבר שקפה אירועים כאלה בספרים.כל אלה ידוע -התוקפן צריך להיות מוענש תמיד. התוקפן צריך לקבל את העונש שלו. אלה שהרגו אנשים באכזריות , החריבו בתי-ספר ובתי-חולים, בתים צריכים לקבל ויקבלו את העונש שלהם.

היום משתתפים פה קבוצת הוותיקים שלנו.הם האנשים הנכבדים ביותר של חבורתנו.הם סיכנו את חייהם ,הטילו את עצמם לתוך אש, צעדו תחת קלעים.רבים מתו.ואלה שלא מתו נפצעו,סבלו הרבה קשיים.איזה מזל גדול שהם איתנו היום, חיים ובריאים. הלוואי שיחיו תמיד. לכן לוותיקי המלחמה ולוותיקים שעבדו באזרבייג'אן בעורף בזמן מלחמת העולם השנית עלינו לגלות דאגה מיוחדת ,תמיד לכבד אותם, ואף פעם לא לשכוח את פועלם בעניין הגנת המולדת, בנצחון על הפשיזם.

במפגש עם הוותיקים אחדים אומרים לי שהחזרתי להם את החג שלהם. אתם יודעים, אני באמת יכול להתפאר עם זה. הואיל ובשנות 1993-1991 באזרבייג'אן היה אסור לחגוג את יום הנצחון. אני זוכר כשאני עבדתי בנאחצ'יוואן אנחנו תמיד חגגנו את היום, נפגשנו עם הוותיקים. גם שם יש הרבה אנשים שנלחמו בחזית ,גילו גבורה.היינו מתאספים ביחד.אבל לצער ממשלת ''החזית הלאומית'' שקראה לעצמה ''דמוקרטים גדולים'' ראה אותם כאויבים.

אני זוכר , כשעבדתי בנאחצ'יוואן מיניתי את אחד מנציגי ''החזית הלאומית'' לתפקיד ראש הממשלה של רפובליקת נאחצ'יוואן האבטונומית. הוותיקים באו אצלו אבל הוא גירש אותם.ואחר-כך אמר שהוא שונא את הוותיקים כנחש שונא את המנתה.אתם רואים אלו אנשים מאוסים ,בלתי- מוסריים היו הם. הם קוראים לעצמם ''דמוקרטיים'' אבל ודאי לא יודעים או לא רוצים לדעת שכל אלה נרשמו בהסטוריה- אלו קשים היו שנות 1945-1941 בשביל אזרבייג'אן.אני הוא בן-אדם שחי בשנים האלה.ועכשיו כשלפעמים אישהו אין חשמל או גז ,כשחסר משהו מעוררים רעש ורוצים לערוך ''מבצע המוני''-המנוח שנוצר עכשיו.

אבל אז אני עצמי הייתי העד לחיים האלה וראיתי את האנשים ההם.אנחנו לא ידענו מה זה חשמל וגז.אתם זוכרים ,את הלחם הרגיל קיבלנו לפי כרטיסים.אני מדבר על אלה שהיו בעורף.מי שעבד קיבל 600 גרם לחם, לבני המשפחה שלא עבדו היו נותנים רק 400 גרם לחם.חוץ מזה היה כלום.אנשים חיו עם זה.אני עצמי ראיתי את החיים האלה.

אבות וסבות של ''הדמוקרטים'' האלה -ודאי שהם לא דמוקרטים כלל- סבלו את הקשיים, הגנו את המולדת ,סבלו מחסורים רבים אבל הפכו את אזרבייג'אן לארץ מצויינת.איך אפשר לא רק לא לכבד אותם, אלא גם לשנוא אותם. זאת אומרת שרגשות כאלה הם מרגישים גם לאבא ואימא שלהם .

אני זוכר שחלק מהוותיקים שמשתתפים עכשיו פה שמעו שב-9 במאי בנאחצ'יוואן אנחנו חוגגים את יום הנצחון. לא היתה להם אפשרות לחגוג את החג פה ולכן הגיעו לנאחצ'יוואן. הגיעו במטוסים עם קשיים. לשם מה? כדי לחגוג את החג.החג הזה יקר לכל אחד ממנו ואת הצעירים אנחנו צריכים לחנך ברוח זה.

אני זוכר שב-9 במאי בשנת 1993 מבוקר התכוננו לחגוג את חג הנצחון. עשינו בעיר עבודה מסוימת ,ביקרנו בשדרת השחידים, עשינו הרבה עניינים אחרים. אחר-כך כשהתאספנו באולם ראיתי שבאה קבוצת ותיקי המלחמה בראשה עם גיבור ברית המועצות המנוח זייה בוניידוב ,באו לחגוג את החג דווקא איתנו.הייתי שמח מאוד לעניין הזה. ואיך שמחו הם! ראיתי את זה ,הייתי העד לעניין זה.

חבל שנאלצנו לחיות בזמנים האלה.חבל מאוד. אבל העניין כזה נמשך לא זמן ארוך.הזמנים כאלה לא יכולים להימשך תמיד. עמים לא יכולים לאפשר את העניין.אנחנו לא צריכים לשכוח אף לא אחד מדפי הסטוריה שלנו.יש בהסטוריה שלנו גם דפים טרגדיים.נכון, על העם שלנו עוללה תוקפנות היו שפטים.היו מגורשים מכאן ,מאזרבייג'אן אנשים בלי שום אשמה, מוטטו משפחות,נהרגו אנשים חפים מפשע. קרה גם זה.גם את זה אי אפשר לשכוח.אנחנו אף פעם לא צריכים לשכוח את מלחמת העולם השנית ואת האנשים שלקחו חלק ישיר בנצחון על הפשיזם הגרמני.כל עוד אנו קיימים - קיימים גם אתם, ותיקים יקרים, תהיה דאגה עליכם, כבוד לכם.אתם הם האנשים המכובדים ביותר באזרבייג'אן.אבל היום אתם מעטים כאן. אומרים שוותיקים אחדים התאספו באיזורים אחרים.

ותיקים יקרים!

אני עוד פעם מברך אתכם ומאחל בריאות לכולכם. כמה קשיים סבלו הוותיקים שלנו בה במידה יש להם רצון. אני רואה שאחדים מהם לא מזדקנים כלל. נפגשתי עם גברת זויה שהשם האמיתי שלה הוא דורה ובזמן ההוא אנחנו קראנו לך זויה.אני אומר :את נראית עכשיו כמו שהיית לפני 30 שנה. את נשארת כך איך שהיית .אני מבין למה זה כך. מפני שהם אנשים שסבלו קשיים. מי שסבל את הזמנים הקשים האלה מתחסן בהחלט,ונעשה לנמרץ.אם כואב הוא עצמו מתאבק במחלות .אני מאחל שאתם תחיו הרבה ,שתקחו חלק פעיל בחיים של מדינת אזרבייג'אן העצמאית ,שתקחו חלק בחינוך של דורנו הצעיר.תדעו נא שהעם, הלאום, המדינה לעולם לא ישכחו גם אלה שכבר מתו וגם אלה שהיום חיים. אני עוד פעם מברך אתכם ומאחל לכולכם בריאות. תודה רבה.