יצירותיו / מדיניות - החוץ / אזרבייג

הופעת נשיא מדינת אזרביג'אן היידר אלייב בקבלת-הפנים הרשמית שאורגנה ע"י ועידת נשיאי הקהילות היהודיות לכבוד נשיא אזרביג'אן - ניו-יורק, המלון "גרנד-הייט", 28 בספטמבר שנת 1997


scotch egg
scotch egg
temp-thumb
temp-thumb

גבירותי ורבותי הנכבדים!

אני מברך אתכם לשלום בכל לבי. אני מודה לכם על המפגש החשוב מאוד הזה.

ידוע לכם שאני הגעתי בביקור רשמי לארה"ב לפי הזמנת הנשיא אדון ביל קלינטון. במהלך הביקור הזה יתקיימו לי מפגשים חשובים מאוד. בראש ובראשונה אנחנו נבצע מפגשים שיש להם חשיבות גדולה - המפגש עם אדון ביל קלינטון ועם אנשים מנהיגים שהם בעלי משרה גבוהה בממשלת אמריקה, בקונגרס ובמקומות אחרים. היום אני כל היום נמצאתי באו"ם. שם אני נפגשתי עם הנציגים הקבועים של המדינות-החברות למועצת הביטחון של או"ם. נפגשתי ושוחחתי עם המזכיר הכללי של או"ם קופי אנן, עם נציגי אמצעיי מסירת ידיעות המוניות.

קדימה יש לנו מפגשים מעניינים מאוד. אבל בין כל המפגשים המפגש איתכם היום, הערב בניו-יורק - עם הנציגים לועידת נשיאי הקהילות היהודיות שחיות בארה"ב, נעים וחשוב מאוד בשבילי.

אתם הקדשתם תשומת-לב גדולה אלי והתאספתם היום לכאן. אני הבנתי כך שרוב מכם לא חיים בניו-יורק, אלא בערים שונות של ארה"ב וטרחתם להגיע לכאן. בשבילי זה תשומת-לב וכבוד גדול. אני מודה לכם בעד המפגש הזה ובעד קבלת-הפנים. אני מזמין אתכם ואת כל אחד בנפרד לאזרביג'אן. כנאמר פה, אזרביג'אן היא ארץ לא גדולה - מספר האוכלוסיה שלה שווה למספר תושבי ניו-יורק. אך אזרביג'אן היא ארץ עצמאית. העם האזרי הוא בעל הסטוריה עשירה וגדולה, תרבות עתיקה מאוד ומסורות.

בארצנו יחד עם אזרים חיים גם נציגי לאומים אחרים. אזרביג'אן תמיד היתה ארץ רבת-לאומים וגם היום היא ככה. אנחנו חושבים את זה ליתרון ארצנו. אנחנו אף פעם לא היינו חסידי הדעה להפוך את אזרביג'אן למדינה חד-לאומית. לכן, לאנשים החיים באזרביג'אן תמיד היו זכויות שוות על-אף לאומם. גם היום בארזביג'אן אנשי כל הלאומים האחרים גם הם אזרחי מדינתנו ויש להם זכויות שוות.

באזרביג'אן מזמנים קדומים ועד היום חיו וחיים יהודים. הם אזרחי אזרביג'אן ואזרביג'אן היא מולדתם. יהודים תמיד לקחו חלק בחייה הציבוריים-מדיניים והכלכליים של מדינתנו ולרצוני היום להודיע לכם שזכות גדולה שייכת לאזרחי אזרביג'אן יהודים בלאומם בהתפתחות של עמנו, של התרבות הלאומית של אזרביג'אן, כלכלתה ושירותי הבריאות שלה. אנחנו במיוחד מציינים את פעילות האנשים שחיו בחצי השני של המאה התשע עשרה ובתחילת העשרים שעד היום יש להם זכות גדולה במדע, בתרבות, בכלכלה ובהשכלה הגבוהה של אזרביג'אן. הם תרמו תרומה גדולה לחיי העם האזרי. הם תמיד יקרים לנו.

באזרביג'אן היו הרבה מדענים גדולים, עסקני-תרבות, מוסיקאיים, רופאים ואנשים גדולים יהודים בלאומם שעבדו בתחום התברואה והם תמיד נהנו מכל הכבוד של עמנו. לאחר שנפתחו הגבולות בשנים האחרונות ולאנשים ניתן חופש, חלק מאזרחי אזרביג'אן יהודים בלאומם עברו לארצות אחרות ובכלל זה עלו גם לישראל, ארה"ב ומקומות אחרים. אומנם אנחנו יודעים שהם אף פעם לא שכחו את אזרביג'אן ובאופן תקופתי מבקרים במדינתנו. בארצות אלה הם מפיצים את מסורות עמנו, מנהלים תעמולה עליהן. אנחנו חשים שהם מאוד מתגעגעים אל אזרביג'אן.

אני יודע שאזרחי אזרביג'אן יהודים שעלו לישראל מהרפובליקה שלנו אירגנו קהילה אזרית גדולה. שם יש אפילו רחוב בשם באקו, מסעדות ומפעלים מצוינים בשם באקו, אזרביג'אן.

לרצוני להגיד שדברים מעניינים רבים יש לאזרביג'אן. אחת המסורות שלה היא אוכל טעים. היהודים שעברו מארזביג'אן עושים תעמולה רחבה מאוד על מאכלינו בארצות אחרות ובפרט בישראל. אם העבודות תימשכו באופן כזה, בעוד זמן מה רוב ישראלים יתחילו להכין ולאכול מאכלינו.

בהרכב משלחתנו שהגיעה לכאן נמצא נציג היהודים שחיים באזרביג'אן, אך הוא עכשיו אזרח אמריקה, חי בקליפורניה. הוא נולד וקיבל השכלה באזרביג'אן, חי שם ויש לו זכויות בתחום התרבות באזרביג'אן. הוא היטב יודע את שפת-העם והספרות שלנו. לא מכבר הוא הגיע לבאקו, נפגש איתי. אני לקחתי אותו לכאן - לארה"ב בהרכב המשלחת. קוראים לו אלקסנדר גריצ'. הנהו יושב כאן.

בין אזרביג'אן לבין ישראל קיימים קשרי רעות. אנחנו מפתחים אותם יום ביומו. בשנים האחרונות האלה, במשך מועד קצר אני נפגשתי וניהלתי מו"מים עם ראש הממשלה לשעבר יצחק רבין המנוח, עם ראש הממשלה לשעבר שימון פרץ. בדצמבר בשנה שעברה, בהיותי בליסבון, נפגשתי עם ראש ממשלת ישראל אדון נתניהו. אנחנו מתכתבים איתו. שלחתי לו מכתב. ימים מספר לפני בואי לכאן הוא שלח לי מכתב. הנשיא וראש הממשלה של הארץ הזאת הזמינו אותי לישראל. אני בסיפוק קיבלתי את ההזמנה ובקרוב אבצע אותה.

אני חושב ששגרירות ישראל באזרביג'אן עובדת טוב מאוד. בשביל פעילותה באזרביג'אן נוצרו כל התנאיים. אני לא פעם אחת נפגשתי עם שגריר ישראל במדינה שלנו ועל-פי הכרח אני מקבל אותו.

יקובל צו על פתיחת שגרירות אזרביג'אן בישראל. בזמן הקרוב ימונה שגריר אזרביג'אן בישראל.

אני מעריך את אירגון הועידה של נשיאי קהילות יהודיות בארה"ב כאירגון בעל משמעות גדולה. אני יודע שלועידה הזאת ולקהילות יש אבטוריטה גדולה באמריקה, הם עורכים עבודה דרושה ויש להם אפשרויות גדולות. לדעתי, מותקנים קשרים בין אזרביג'אן לבין אירגון הועידה של נשיאי קהילות יהודיות באמריקה. אני תומך בהמשך הקשרים האלה גם בעתיד. אני חושב שנשתף פעולה טובה.

לרצוננו יום ביומו לפתח את קשרינו עם ארה"ב. אנחנו חושבים את ארה"ב לארץ ידידית לאזרביג'אן. במהלך ביקורי הרשמי לכאן ינוהלו מו"מים מכוונים לפיתוח הקשרים האלה וייחתמו מסמכים בינממשלתיים אחדים.

בשיתוף-הפעולה בין ארה"ב לבין אזרביג'אן מקום מיוחד ממלאת העבודה העשוייה בצוותא של חברות נפט אמריקניות במדינתנו. החברות האמריקניות "אמוקו", "פנזאויל","אקסון", "יונוקל", ו"מקדרמוט" לוקחות חלק בחוזים שנחתמו באזרביג'אן. הובאה בחשבון גם חתימת חוזים בימים האלה עם החברות "שברון" ו"מוביל" לשם עריכת עבודות משותפות באזרביג'אן. אומנם יחד עם החברות האלו באזרביג'אן פועלות גם חברות אחרות. כל החברות האלה של אמריקה לוקחות חלק בעיבוד העשוי בצוותא של שדות-נפט אזריים בים הכספי.

בהתאם לחוזים שנחתמו עד היום, מההשקעות של 30 מיליירד דולר 8 מיליירד דולר נופל לחלק של חברות ארה"ב. החוזים שעומדים להיחתם ירחיבו את האפשרויות האלו ובמידה ניכרת יגדילו את כמות ההשקעות שמושקעים בארצנו.

החוזה נחתם על-ידינו למועד של 30 שנה בערך. סבורני ש-30 השנים האלו הן השלב הראשון ולאחר 30 השנה אנחנו נשתף פעולה במשך עשורים מספר. ובכן, נמצא שלארה"ב יש עניין כלכלי גדול באזרביג'אן. אנחנו משתדלים להבטיח את העניין הכלכלי הזה.

לרצוני לציין עוד עובדה אחת. באזרביג'אן יש מלון מתאים לסטנדרדים עולמיים. את המלון לשעבר אנחנו מסרנו לחברת "הייט רג'נסי" שנעשתה לבעלת המלון הזה ועכשיו החברה הזאת מנצלת אותו. ובכך, גם החברה הזאת פועלת באזרביג'אן. אני הזכרתי את זה מפני שכשהגעתי לכאן, אמרו לי שמלון זה שייך לחברת "הייט רג'נסי". לרצוני להגיד לכם שגם בבאקו, באזרביג'אן יש מלון כזה. אם תבואו למדינתנו, תראו אותו.

בעיות גדולות מספר עומדות בפני אזרביג'אן. אחת מהן, כידוע לכם, היא סיכסוך ארמניה-אזרביג'אן - התוקפנות המלחמתית של חיל ארמניה נגד אזרביג'אן. ארמניה כבשה את נגורני קראבח שנכללת בהרכב אזרביג'אן ובמטרה לצרף את האיזור לעצמה, ביצעה את התוקפנות המלחמתית. סיכסוך זה התחיל בשנת 1988. כתוצאה מהתוקפנות המלחמתית נשפך הרבה דם, נהרגו אנשים רבים. עשרים אחוז של שטח אזרביג'אן נכבש ע"י חיל ארמניה. יותר ממיליון אזרחי אזרביג'אן של האיזורים שנכבשו נעשו לפליטים. הם גורשו ממקומות המולדת שלהם ורובם כעת חיים באוהלים בתנאיים קשים.

אנחנו רוצים לשים קץ לסיכסוך זה. לפני שלוש שנים השגנו הסכם על הפסקת האש. שלוש שנים נמשך השלום, כלומר קיים משטר הפסקת האש. אנחנו מנהלים מו"מים לשם השגת שלום תמידי.

חבורת מינסק של אירגון הביטחון ושיתוף-הפעולה באירופה עוסקת בויסות הבעיה בדרך השלום. כיום יושבות-הראש המשותפות של חבורת מינסק הן שלוש ארצות גדולות - ארה"ב, רוסיה וצרפת.

לצער, בעולם ובכלל זה גם באמריקה קיימת מעט מאוד ידיעה אמיתית על הסיכסוך הזה. התפוצה הארמנית רבת המספר בארה"ב מביאה את הבעיה לידיעת הציבור באופן מסולף כולו. לכן בימים האלה אני מנהל כאן מו"מים רחבים בקשר לבעיה הזאת. אני מתכוון בנפרד לנהל מו"מ בקונגרס לרגל העניין. הואיל ובשנת 1992 קונגרס ארה"ב לפי הצעת ויוזמת התפוצה הארמנית בארה"ב קיבלה חוק בלתי-צודק ביחס לאזרביג'אן. ע"י ארה"ב הוטל אמברגו להשגת עזרה לאזרביג'אן. שכנותינו - ארמניה, גרוזיה, ארצות אסיה התיכונה וארצות אחרות של ברית המועצות לשעבר כל שנה מקבלות עזרה מימונית וחומרית גדולה מאמריקה. אבל אנחנו שלולים מעזרה זאת.

פרדוקס משונה יוצא מזה: באזרביג'אן אנחנו יוצרים אפשרויות רחבות לעניינים הכלכליים של ארה"ב, ואילו לממשלת ארה"ב אין זכות להגיש עזרה לאזרביג'אן. אי-צדק זה צריך להיות מסולק. אני בסיפוק הכרתי שחבר הקונגרס אדון קינג שהוא נציג ניו-יורק בקונגרס, בימים אלה הציג פרויקט צו על חיסול הסעיף ה- 907. אני רוצה לראות את אדון קינג ולהודות לו. אני רוצה להכיר אותו. בהתאם לגידול מספר החברים כאלה בארה"ב, אנחנו יכולים גם לעמוד בפני התפוצה הארמנית בפעילויותיה הבלתי-צודקות ביחס לאזרביג'אן.

לנו אין לובי באמריקה, אך לארמנים יש לובי חזק מאוד. כששוחחתי עם נציגי ממשלת ארה"ב, הם אמרו לעתים שלארמנים יש לובי חזק פה, הם משתתפים בהצבעה ולכן, אנחנו צריכים להתחשב איתם. ואני אומר בתשובה, במה אשמתנו שאין לנו לובי פה? אומנם הוא יהיה פה. הם יהיו החברים שלנו ובכלל זה גם הקהילות היהודיות בארה"ב - הם יהיו אתם. אני תולה תקווה גדולה בעניין זה. אני חושב שתסכימו עם דעתי.

תפסתי זמן רב שלכם, אך תבינוני נכון. ראשית כל, אני מאוד שמח ואני רוצה למסור ידיעה רבה לכם. שנית, יש לי צרות רבות אשר בן-אדם צריך להתחלק בהן עם מישהו. בדרך כלל אנשים מתחלקים עם אלה שמאמינים להם - עם חברים. אני חושב אתכם לחברים של אזרביג'אן ושלי בפרט בארה"ב. לכן אני מדבר בגילוי לב על צרתי. אבל אני מקווה שאנחנו נתגבר עליה.

העם האזרי הוא עם אוהב שלום. באיזור שלנו - בקווקז יש לה חשיבות ומקום חשוב. צריך לדעת על זה, להתחשב ולהשתמש בזה. אני חושב שאזרביג'אן כמדינה אוהבת שלום תערוך עבודה גדולה על-פי הצבת השלום בכל האיזור שלנו. אני מקווה שאתם תעזרו לנו בעניינים האלה.

אני מאחל לכם ולכל יהודי העולם שלום, שקט ואושר. אני מאחל אושר ושקט לכל אזרחי ארה"ב. אני מציע להרים גביעות לכבוד רעותנו. תודה.