אדון נשיא נכבד!

היתי רוצה להביע לך דאגתי העמוקה בקשר לחוסר ההתקדמות של תהליך הסדרת הסיכסוך הארמני-אזרי.השלמות הטריטוריאלית של אזרבייג'אן כפי שקודם גם עכשיו נשארת מופרת ,20 אחוז מהאדמות של אזרבייג'אן כל עוד נשאר תחת כיבוש הכוחות המזויינים הארמניים, מיליון אחד פליטים אזריים שגורשו מבתיהם באופן כפוי הנה כבר חמש שנים סובלים מחסור. החלטות מועצת הבטחון של או''ם מספר 884,874,853,822 שנדרשת בן ההוצאה הבלתי מסויגת של כוחות מזוינים ארמניים מטריטוריות כבושות לא מבוצעות.

כידוע במטרת פתירת שלום של הסיכסוך במאי בשנת 1992 הוקמה קבוצת מינסק של אירגון הבטחון ושיתוף פעולה של אירופה והוגדרה ממונות של ועידת השלום הבאה. בוועידה ארמניה ואזרבייג'אן הוכרו כצדדי הסיכסוך והקהילה האזרית והארמנית של איזור נגורני קרבאח הוכרו כצדדים מעניינים. לעומת זאת תוקפנות של רפובליקת ארמניה שהחלה נגד אזרבייג'אן בשנת 1988 נמשכה ויחד עם איזור נגורני קרבאח האבטונומי נכבשו עוד שבעה איזורים גדולים של אזרבייג'אן.

במשך שבע שנים שעברו נעשו מאמצים גדולים לשם היוצרות התהליך היעיל של מו''ם בתחום קבוצת מינסק. אבל בקשר לעמדתה הדסטרוקטיבית של רפובליקת ארמניה מו''ם תמיד נכנס למבוי אטום ולא נתן שום תוצאות חיוביות.

בתוצאת מאמצים שעשינו לשם פתירת שלום של הסיכסוך ותמיכת המאמציים האלה של קבוצת מינסק במאי בשנת 1994 הושג משטר הפסקת אש שנמשך עד כה. ההחלטה שקובלה בדסמבר בשנת 1994 בסמיט בודפשט של אירגון הבטחון ושיתוף פעולה של אירופה על היוצרות הכוחות הרב-לאומיים הבינלאומיים שצריכים להגיע לאיזור ולהבטיח את חיסול תוצאות הסיכסוך המזויין וגם החלטות סמיט ליסבון של אירגון הבטחון ושיתוף פעולה של אירופה שקובלו בדסמבר בשנת 1996 שהגדירו את הבסיס המשפטי הבינלאומי של הסדרת הסיכסוך אחרי חתימת הסכם השלום עשויות להיחשב ההישג הפוליטי הגדול של חשיבות עצומה לשם הסדרת הסיכסוך הארמני-אזרי על-פי הדין. אבל בתוצאת ההפרעה שנמשכה ע''י מדינת ארמניה ואי-יכולת של אירגון הבטחון ושיתוף פעולה של אירופה לקרוא אותה אל הסדר, ההחלטות של הסמיטים האלה לא בוצעו.

כידוע ב-1 ביוני בשנת 1997 יושבי ראש המשותפים של קבוצת מינסק של אירגון הבטחון ושיתוף פעולה של אירופה שנכללות בה רוסיה ,ארה''ב וצרפת בהסתמכות על עקרונות ליסבון לפי הסדרת הסיכסוך הציגו פרוייקט של הסכם רב-צדדי משני חלקים:הפסקת הסיכסוך המזוייני והגדרת הסטטוס של איזור נגורני קרבאח. באותו זמן

כשהצד האזרי קיבל את ההצעות של יושבי ראש המשותפים ארמניה הביעה את אי-הסכמתה איתם. ארמניה לא רצתה להכיר את שלמות טריטוריאלית של מדינת אזרבייג'אן וגם בהסתמכותה על אי-אפשרות של הגדרת סטטוס לנגורני קרבאח עד הכנס ועידת מינסק דחתה את ההצעות של יושבי ראש המשותפים. במקומו לציין שב-20 ביוני בשנת 1997 בזמן מפגש דנוור הידוע שנערך בארה''ב נשיאי רוסיה , ארה''ב וצרפת בהודעה המיוחדת הדגישו שהם תומכים בהצעות האלה.

ב-19 בספטמבר בשנת 1997 יושבי ראש המשותפים של קבוצת מינסק הציגו הצעה חדשה שהיא השנית אחרי סמיט ליסבון שמביאה בחשבון את הסדרת הסיכסוך בשלבים. בהתאם ההצעה הזאת בשלב הראשון נצפה השיחרור של ששה איזורים כבושים (חוץ מאיזור לאצ'ין) שנמצאים מעבר לגבולותיו המנהליים של איזור נגרני קרבאח האבטונומי של אזרבייג'אן, הגשמת המבצע של אירגון הבטחון ושיתוף פעולה של אירופה שכוון להגנת השלום והחזרת הפליטים לשטחים משוחררים ,וגם שיקום התחבורות שנהרסו בתוצאת המלחמה שהן חשובות בשביל פעלתנות ארמניה ואיזור נגורני קרבאח שנכבש על-ידיה. אחר כך בשלב השני אחרי חיסול התוצאות של הסיכסוך המזוייני הצדדים היו צריכים לעסוק בהגדרת הסטטוס של איזור נגורני קרבאח בהרכב מדינת אזרבייג'אן ובנקיטת אמצעיים למען בטחונו.

ב-10 באוקטובר בשנת 1997 בסטרסבורג ברמת הנשיאים של שתי ארצות אזרבייג'אן וארמניה הסכימו להמשיך את תהליך מו''ם על יסוד ההצעות של 19 ספטמבר שנת 1997 שהעניין הזה נתן לנו אפשרות כדי לקוות להצלחת התהליך של מו''ם לשם הישג הסדרת הסיכסוך של צדק. אבל אחר כך פיטורי נשיא מדינת ארמניה לוון טר-פטרוסיין ואכזריות עמדת ההנהלה החדשה של ארמניה איינו את האפשרות להמשיך מו''ם על היסוד הצודק הזה.

אחרי האתנח שהתארך נציגי יושבי ראש המשותפים של קבוצת מינסק כנראה ברצון להחוות את תהליך מו''ם ב-9 בנובמבר בשנת 1997 הציגו את ההצעה השלישית במספר שאיכזבה את הצד האזרי ולא נתנה אפשרות להמשיך מו''ם. ההצעה הזאת הסתמכה על הרעיון של '' המדינה המשותפת '' שלא קיים בנסיון העולם והיה זה רק הנסיגה מהעמדה הקודמת שנבע מההחלטות ועקרונות שאושרו ע''י שני סמיטים של אירגון הבטחון ושיתוף פעולה של אירופה. ההצעות האלה בעצם מבדילות את איזור נגורני קרבאח כמבנה מדינתי טריטוריאליטי בצורת הרפובליקה ומוסרים לו סטטוס שווה עם אזרבייג'אן בתחום '' המדינה המשותפת'' הנבדה. באותו הזמן ההסתמכות על העניין ש''המדינה המשותפת '' הזאת תיוצר בתחום גבולות אזרבייג'אן שהוכרו בעולם לא נותנת שום ערובות בשביל העצמאות והשלמות הטריטוריאלית של אזרבייגאן ובעצם מפרה אותן.

אני חושב שהפעולות הבלתי שקולות של הבוררים ללא ספק גרמו הפסד חמור לתהליך ההסדרה וסילקו ממנו. וזה עורר אצלנו דאגה עמוקה ובמיוחד משום כך שלא פעם הוכרז שרוסיה הפדרלית ממשיכה לזיין את מדינת ארמניה באופן נמרץ. משלוח ע''י רוסיה לארמניה מטוסי מ.אי.ג. -29 וטילי ס.-300 אחרי המסירה הבלתי חוקית של זיונים בסכום של 1 מיליירד דולר של ארה''ב.

לפי דעתי אם יושבי ראש המשותפים לא יגלו נכונות , אם מנהיגי ארה''ב , רוסיה וצרפת לא ינקטו אמצעיים פעילים אז יהיה אי-אפשר להשיג את הסדרת הסיכסוך הארמני-אזרי על-פי הדין.יש חשיבות מיוחדת לנאמנות לשלושה עקרונות שבעדם הצביעו 53 מדינות העולם.

בהתחשבותי בכל אלה ,מר נשיא נכבד , אני פונה אליך וכיושב ראש המשותף של קבוצת מינסק של אירגון הבטחון ושיתוף פעולה של אירופה אני מבקש באופן תקיף לחזק את פעילותך הפרטית וגם את עבודת מוסד מדיניות-החוץ של ארצך לשם ההסדרה הקרובה של הסיכסוך על יסוד העקרונות של סמיט ליסבון ,מפני שהסיכסוך הזה הוא מקור לסכנה חמורה בשביל שלום וקביעות באירופה.

בכבוד רב ,

© aliyev-heritage.org