הוד מעלתך, נשיא מדינת תורכיה אחמט נז'דט סיזר הנכבד!

הוד מעלתך, נשיא גרוזיה אדוארד שוורדנדזה הנכבד!

שר האנרגטיקה של ארה"ב ספנסר אברהם הנכבד!

גבירותי ורבותי, אורחים נכבדים!

אני מברך אתכם לשלום בכל לב באזרביג'אן ומודה לכל מי שהתכנס הנה בקשר לעניין הגשמתו של הפרויקט שמהווה חשיבות גדולה.

היום נערך הטקס של אבן-הפינה לתחילת הבנייה של צינור-הנפט הראשי של ייצוא באקו-טביליסי-ג'ייחאן שאסף הנה את כולנו וגם את מי שהגיע לאזרביג'אן מארצות רחוקות כדי להשתמש בטקס זה ביחד איתנו. פרויקט עצום זה ידועה כבר בכל העולם והציבור העולמי הנה כבר הרבה שנים מדיין את הפרויקט.

פרויקט זה הוקם בשנת 1994 בתחילת הגשמת אסטרטגית הנפט של אזרביג'אן, בזמן חתימת החוזה ב- 20 בספטמבר ב- 1994 בין חברת הנפט הממלכתית של אזרביג'אן לבין 11 חברות נפט גדולות בעולם על הסיגול העשוי בצוותא של שדות-נפט "אזרי", "צ'יראג" ו"גונאשלי" שנמצאים בסקטור האזרי בים הכפי. חוזה זה עורר תהודה רחבה בכל העולם וזה לא במקרה שקראו לו "חוזה המאה".

בחתימת החוזה הזה שלנו אנחנו, טבעי שתכננו להפיק בעתיד בשדות-נפט "אזרי", "צ'יראג" ו"גונאשלי" יותר מ- 50 מיליון טון נפט. אך הנפט המופק צריך להיות מיוצא לשווקי העולם. בשביל זה היו דרכים שונות ומסלולים שונים. אבל אנחנו - אזרביג'אן ביחד עם חברינו - מדינת תורכיה, גרוזיה וטבעי שגם החברות הלוקחות חלק בפרויקט זה החלטנו בעתיד להוציא ולהוביל את הנפט המופק בצינור באקו-טביליסי-ג'ייחאן לנמל תורכיה ג'ייחאן שנמצא בים התיכון. החלטה זו עוררה ויכוחים רבים. מפני שבזמן ההוא היו אנשים שהופיעו נגד ההסכם שחתמנו וגם היו אלה שלא הסכימו עם הנחת הצינור דווקא במסלול באקו-טביליסי-ג'ייחאן. זה כבר ידוע. לנו וראשית כל לאזרביג'אן הפריעו מאוד. מפני שאנחנו בעלי-הנפט ובראש וראשונה בעצמנו מחליטים באיזה מסלול לייצא את הנפט. הפעילו עלינו לחץ גדול. באותו זמן המצב הציבורי באזרביג'אן היה יציב במידה בלתי-מספיק. בשנת 1993 התרחשה פה מלחמת אזרחים. אנחנו מנענו את כל אלה וחתמנו את החוזה. אומנם גם בזמן חתימת החוזה שלנו אפילו בינינו היו אנשים שמילאו תפקיד גבוה ושירתו לאורגנים שונים של משרות לועזיות. הם הביעו את דעותיהם על הפרת החוזה.

זה, מן הסתם שמעניין בשבילכם. מפני שב- 20 בספטמבר בשנת 1994 אנחנו חתמנו את החוזה. כעבור יום אורגן בריחת ארבעה פושעים מסוכנים ממבדל משרד הביטחון הלאומי של אזרביג'אן. וכעבור שבוע עוללו פיגוע נגד סגן הפרלמנט של אזרביג'אן והרגוהו. הרגו גם את אלוף-המשנה -מנהל לשכת הריגול הנגדי של אזרביג'אן. בליבוי הפיגוע הזה רצו להפחידנו. אנחנו לא פחדנו. אבל הם המשיכו לפעול. האיש כמו סוראט הוסיינוב שבאותו זמן בהתחשב בנסיבות מילא פה כתף אל כתף איתי את תפקיד ראש הממשלה, ב- 4 באוקטובר עולל נסיון הפיכה מזויינת באזרביג'אן. אנחנו מנענו את זה ראשית כל לתמיכת ועזרת העם. במרץ בשנת 1995 הם שוב התאמצו לעולל הפיכה מדינית. מנענו גם את זה. לאחר-מכן הם השתדלו לחולל פיגועים במקומות אחדים, לפוצץ גשר, לעולל חבלה. היו לנו אבדות, אך אנחנו מנענו את כל אלה.

יש לי ידיעה שדווקא באותו זמן שהוצג פרויקט באקו-טביליסי-ג'ייחאן, עולל פיגוע נגד ידידי - נשיא גרוזיה אדוארד שוורדנדזה והוא נותר בחיים בפלא.

כל אלה והפעלת-הלחץ עלינו, השפעות שונות היו מותנים בסיבות האלה: ראשית כל הם לא רצו את חוזה הנפט שלנו - אנחנו לראשונה התחלנו לעבודה זאת בים הכספי. ושנית הם הופיעו נגד הנחת צינור באקו-טביליסי-ג'ייחאן. בתנאיים כאלה אנחנו פתחנו בעבודה זו, גילינו את רצוננו ולא פנינו מהדרך שבחרנו בה.

בשנת 1999 אנחנו הפקנו את הנפט הראשון בשדה-נפט "צ'יראג". קודם אנחנו הובלנו והעברנו אותו בצינור באקו-נובורוסייסק דרך הנמל הרוסי נובורוסייסק בים השחור. אבל בו בזמן בנינו את צינור-נפט באקו-סופסה לפי המסלול המערבי ובמועד הקצר ביותר התחלנו לניצולו. מהזמן ההוא ועד היום הנפט המופק מובל ומועבר בצינור-הנפט הזה דווקא - במסלול המערבי.

אבל כל אלה נעשו לשם הובלת הנפט המוקדם. ולנפט הגדול שצפינו - אני עוד פעם חוזר על זה - צריך היה באקו-טביליסי-ג'ייחאן. אנחנו עבדנו ברציפות, טרחנו על הפרויקט הזה והשתמשנו בכל האפשרויות שלנו. תורכיה, גרוזיה ואזרביג'אן היו יד-ביד בעניין זה, ביצעו פעילות משותפת וביחד עסקו בעניין זה. אבל בלי סייועה של ארה"ב לנו - לאזרביג'אן, בלי תמיכתה המתמדת בתחום זה והמלצותיה אנחנו, טבעי שלא היינו יכולים להצליח בעניין הזה.

לא במקרה שבנובמבר ב- 1999 באסיפת אירגון הביטחון ושיתוף-הפעולה באירופה באיסטנבול אנחנו - תורכיה, גרוזיה, אזרביג'אן וקזחסטן חתמנו הסכם להתחלת בניית צינור הייצוא הראשי באקו-טביליסי-ג'ייחאן. מלבד זה חתמנו הצהרה לאשר הצטרף וחתם גם נשיא ארה"ב ביל קלינטון. וזה סייע למימוש בניית צינור באקו-טביליסי-ג'ייחאן.

אני צריך לספר לכם את הסיפור הקצר הזה. מפני שכדאי לכם לדעת איזו עבודה אנחנו עשינו פה במשך שמונה שנים, באילו קשיים נתקלנו ועל אילו התנגדויות התגברנו.

לבסוף, בזמן האחרון הנה כבר כמה חודשים נמשכים התהליכים הקשורים בבניית צינור באקו-טביליסי-ג'ייחאן. היו בעיות גם בעניין המימון שלו. אך אנחנו פתרנו אותה. בזמן ההווה בראש העבודה הזאת עומדת החברה המבצעית הבינלאומית של אזרביג'אן וחברת "בי-פי". הן כבר הכינו את כל התוכניות. משום כך הזמינו אותנו לכאן להנחת אבן-הפינה.

לרצוני להודיע לכם שהאנשים שהופיעו נגד צינור באקו-טביליסי-ג'ייחאן טענו לעיתים קרובות שזה דמיון-שווא ומשהו בלתי-אפשרי ושבאזרביג'אן אין ולא יהיה היקף נפט כזה. היו הרבה דיבורים כאלה. עבר זמן רב ולכן אנשים מספר האמינו בדיבורים אלה. אך התברר כי כל אלה היו בלתי-מבוססים - אנחנו ביצענו את העבודה שלנו.

לא מזמן באיסטנבול התקיימה ועידה בשם "האגדה של שלושה ימים". דיברו שם על אגדה. אני הופעתי שם בנאום ואמרתי: אתם מדברים פה על אגדה. אך לרצוני להגיד לכם שזאת לא אשליה ולא אגדה. שלושת הימים - הים הכספי, הים השחור והים התיכון ייאחדו. ויאחדום תורכיה, אזרביג'אן, גרוזיה, הפרויקט המוגשם על-ידיהם ותמיכתה המתמדת של ארה"ב בעניין. לכן האשליות נשארו בעבר ואנחנו התקרבנו למציאות.

אתם תדעו אילו אמצעיים יצופרו הנה ואיזו עבודה תבוצע. איני רוצה לדבר על כן. לרצוני רק לציין שכל הפרויקטים האלה מרוכזים לפיתוח כלכלת אזרביג'אן. היום כאן ייחתם מסמך גם על השלב השני של סיגול שדות-נפט "אזרי", "צ'יראג" ו"גונאשלי". זאת אומרת שלכאן תיכנסו השקעות עצומות מאוד והעבודות תלכו בקצב גבוה. הואיל ואנחנו סבורים שבשנת 2005 צינור-הנפט הראשי של ייצוא באקו-טביליסי-ג'ייחאן כולו יהיה מוכן ואנחנו כולנו ביחד נצא מפה לדרך לנמל התורכי ג'ייחאן ונעיד להובלת הנפט האזרי, הנפט של הים הכספי מנמל ג'ייחאן.

כמו שאמרתי כבר היו בעיות מסויימות במימון פרויקט באקו-טביליסי-ג'ייחאן. אזרביג'אן נתנה את חלקה לעניין - אנחנו לקחנו על עצמנו 25 אחוז של מימונו. שאר המימון חולק בין חברות נפרדות. אך מעניין זה שלפרויקט הזה הצטרפה גם חברת "איני" עם 2.5 אחוזים. אחרי-כן הצטרפה גם חברת "טוטל". היום הודיעו לי שעם 2.5 אחוזים הצטרפה חברת "איטוצ'ו" היפנית ודווקא אתמול הצטרפה חברת "אימפלקס" היפנית עם 2.5 אחוזים. מה זאת אומרת? זאת אומרת שלא רק אזרביג'אן, אלא כולם מבקשים להשתמש בצינור זה. כשאנחנו בזמנו חתמנו הסכם באיסטנבול חתםו גם הנשיא של קזחסטן נורסולטאן נזארבייב אשר אמר שגם-כן קזחסטן תשתמש בצינור הזה. אני יודע שבזמן ההווה חברות לועזיות מבצעות עבודה גדולה בקזחסטן. צירופם לפרויקט באקו-טביליסי-ג'ייחאן וההשקעות המושמים לו מעידות שבאמת הנפט של סקטורים אחרים בים הכספי יוצא בצינור באקו-טביליסי-ג'ייחאן.

לרצוני להגיד לכם שבערך בשנות 2008-2007 בשדות-נפט "אזרי", "צ'יראג" ו"גונאשלי" יופק 50 מיליון טון נפט. אומנם יש לנו גם מרבצים אחרים בים הכספי. אנחנו משתפים פעולה עם חברות רבות. אנחנו חתמנו 21 חוזה עם חברות 30 ארץ ומבצעים עבודה. כמובן, גם הן תפיקו נפט. אנחנו עובדים ביחד איתן. לכן בעתיד ההיקף של צינור באקו-טביליסי-ג'ייחאן יהיה בלתי-מספיק. צריך יהיה להרחיבו או לבנות צינור שני.

כל מה שאני מדבר עליו שייך לעתיד, עניין זה נחוץ לשם עתיד עמינו. העבודה שלנו נעשתה לאפשרית רק לאחר השגת העצמאות הממלכתית של אזרביג'אן. כידוע, אזרביג'אן היא ארץ עתיקה של נפט. לפני 150 שנה באזרביג'אן התחילה הפקת נפט בדרך תעשייתית. אבל הנפט אף פעם לא שייך לעם האזרי. כל שדות-הנפט והגז בים הכספי גולו ע"י מדענים וגאולוגאיים אזריים. אבל אנחנו לא היינו בעלי-השדות האלה. עכשיו אנחנו הקמנו מדינה עצמאית ובהיותנו מדינה עצמאית אנחנו בעלי-אוצרותינו. אנחנו מתקינים קשרים עם הארצות שנחוצות לנו ומגשימים עבודה כזאת. גם ממרבץ "שחדניז" אשר מלאיו מסתכן ב- 1 טריליון מטר מעוקב של גז ייערך צינור-גז באקו-טביליסי-ארזורום.

ובכן, יהיו יותר צינורות. כל אלה, טבעי שנושאים אופי כלכלי גדול. אך לא רק כלכלי, סבורני שהעבודה המוגשמת על-ידינו (באקו-טביליסי-ג'ייחאן) נושאת אופי פוליטי. פרויקט זה וביצועו יכולים להיות לערובת השלום, השקט והביטחון באיזור קווקז. צינור זה - צינורות ברזל אלה יאחדו את אזרביג'אן, גרוזיה ותורכיה באופן עוד יותר דחוק.

אנחנו ארצות ידידיות. תורכיה היא ארץ של אחים, ארץ ידידית לנו וגם גרוזיה היא ארץ של אחים וארץ ידידית לנו כשם שאנחנו ארץ של אחים וידידית להן. אבל אנחנו מחזקים את הקשרים, כפי שאומרים, בכבלים יותר דחוקים. לאחד הכבלים יהיה צינור באקו-טביליסי-ג'ייחאן. איני מסופקן שארה"ב גם-כן בעתיד תתמכו אותנו בעניינים אלה. לכן בטקס הזה אני מביע הכרת-טובה למדינת תורכיה ולנשיאה אחמט נז'דט סיזר הנכבד. אני מביע הכרת-טובה לגרוזיה ולנשיאה אדוארד שוורדנדזה הנכבד. אני אסיר-תודה לארה"ב ולהשיאן אדון ג'ורג' בוש.

לא מזמן קיבלתי מכתב חם מאוד מאדון ג'ורג' בוש באשר ניתנה הערכה גבוהה לפעילותה של אזרביג'אן בהתאגדות האנטי-טרורית. מיד אחרי הפיגועים המפלצתים שעוללו בארה"ב ב- 11 בספטמבר של השנה שעברה אנחנו הצטרפנו להתאגדות האנטי-טרורית. אנחנו מבצעים וגם נבצע את התפקידים שלנו בהתאגדות זאת. באופן כזה אנחנו מפתחים את הקשרים האמריקאיים-אזריים ובתחום זה מעלים אותם לרמה גבוהה יותר.

אתמול בזמן השיחה עם השר הנכבד הוא מסר לי ברכות חמות ומילים טובות של הנשיא ג'ורג' בוש. אני מביע הכרת-טובה לארה"ב, לעם האמריקאי ולנשיא אדון ג'ורג' בוש בעד כל אלה ובעד התמיכה במימוש צינור באקו-טביליסי-ג'ייחאן.

החברים היקרים!

האורחים היקרים!

אני עוד פעם מברך אתכםה לשלום בכל לב ומאחל לכם בריאות. באקו-טביליסי-ג'ייחאן יצעד קדימה בהכרח!