משנת 1941 המר הידאר אלייב עבד כמנהל המחלקה בקומיסריון הפנים של רפובליקת נחיצ'יבאן האוטונומית הסובייטית וגם עבד בועדה של קומיסרי העם של רפובליקת נחיצ'יבאן האוטונומית הסובייטית. ובשנת 1944 הוא נשלח לעבוד בגורמים שמתעסקים בביטחון המדיני. המר הידאר אלייב המשיך לעבוד במבנה של גורמים שמתעסקים בביטחון, ומשנת 1964 הוא מילא תפקיד הסגן של יושב הראש, ומשנת 1967 הוא מילא תפקיד יושב הראש של הועד של הביטחון המדיני שהיה שייך לממשלה של רפובליקת אזרביג'אן הסובייטית. דרגת האלוף הוענקה לו. בשנים האלה הוא קיבל את ההשכלה הגבוהה המקצועית בעיר לנינגרד ( עכשיו היא העיר סאנקט פטרבורג ). בשנת 1957 הוא סיים את הפקולטה ההסטורית של אוניברסיטת המדינה האזרביג'אנית. בחודש יולי שנת 1969, במליאה של הועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית של אזרביג'אן המר הידאר אלייב נבחר לתפקיד המשכיר הראשון של הועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית של אזרביג'אן. באופן כזה המר היידאר אלייב נהפך לראש הרפובליקה. בחודש דצמבר שנת 1982, המר היידאר אלייב נבחר לתפקיד של חבר הפוליטבירו של הועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות ( ברה''מ ). הוא התמנה לסגן הראשון של ראש הממשלה של ברה''מ ונהפך לאחד מראשי ברית המועצות. במשך עשרים שנה המר הידאר אלייב היה כהציר של הסובייט העליון של ברה''מ וחמש שנים הוא מילא תפקיד הסגן ראש הסובייט העליון של ברה''מ. בחודש אוקטובר שנת 1987, המר הידאר אלייב התפטר מכל תפקידיו כהמחאה לפוליטיקת הפוליטבירו של הועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית של ברה''מ, וכמחאה לפוליטיקה של המזכיר המרכזי המר מיחאיל גורבצ'וב.

בעקבות הטרגדיית הדמים, שהתרחשה ב 20 בינואר שנת 1990 בעיר באקו בגלל הפעילות של הצבאות הסובייטיים כבר ביום הבא, המר הידאר אלייב נאם בנציגות אזרביג'אן במוסקבה ודרש להעניש את המארגנים ואת המבצעים של הפשע שבוצע נגד העם האזרי. כמחאה לפוליטיקה דו פרצופית של ההנהלה של ברה''מ, ובקשר למצב המתוח והסיכסוכי שהתהווה בנגורני קארבך, המר היידאר אלייב עזב את המפלגה הקומוניסטית של ברה''מ בחודש יולי שנת 1991.

כשהוא חזר לאזרביג'אן בחודש יולי שנת 1990, המר היידאר אלייב גר בהתחלה בעיר באקו ואחר כך בעיר נחיצ'יבאן. ובאותה שנה הוא נבחר לתפקיד הציר של הסובייט העליון של אזרביג'אן. בשנות 1993 - 1991 הוא כיהן כראש המג'ליס העליון של רפובליקת נחיצ'יבאן האוטונומית וכסגן הראש של הסובייט העליון של רפובליקת אזרביג'אן. בכנס הראשון של מפלגת " יני אזרביג'אן " שהתקיים בשנת 1992 בעיר נחיצ'יבאן, המר היידאר אלייב נבחר לתפקיד ראש המפלגה.

כשבחודשים מאי - יוני בשנת 1993, כתוצאה מהחרפה של המשבר הממשלתי, התהווה איום של מלחמת אזרחים ושל הפסדת עצמאות, העם האזרי דרש, כדי המר היידאר אלייב ישלוט.

ראשי אזרביג'אן נאלצו להזמין רשמי את המר היידאר אלייב לבאקו. וב 15 ביוני שנת 1993 המר היידאר אלייב נבחר לתפקיד ראש הסובייט העליון של אזרביג'אן, ומ 24 ביולי אחרי ההוראה של מילי מג'ליס התחיל לבצע את סמכויות הנשיא של רפובליקת אזרביג'אן. בתוצאת ההצבעה של כל העם, ב 3 באוקטובר שנת 1993, המר היידאר אלייב נבחר לתפקיד הנשיא של רפובליקת אזרביג'אן. ובבחירות הנשיא, שהתקיימו ב 11 באוקטובר שנת 1998 במצב של אקטיביות העם הגבוהה, המר היידאר אלייב קיבל 76.1 אחוזים של הקולות ושוב נבחר לתפקיד הנשיא של רפובליקת אזרביג'אן. המר היידאר אלייב הסכים להצגת את מועמדו לבחירות הנשיא, שצריכים להתקיים ב15 באוקטובר שנת 2003, אבל אחר כך הוא סירב להשתתף בבחירות בגלל בעיות בריאותו.

פרסים בינלאומיים, תוארים של דוקטור כבוד של אוניברסיטות של מדינות שונות, ותוארי כבוד האחרים הוענק למר היידאר אלייב. הוא הוטר : ארבע פעמים באות ההצטיינות על שם " לנין ", באות ההצטיינות על שם " הכוכב האדום " ובמדליות רבות, באותות הצטיינות ובמדליות של מדינות רבות. המר היידאר אלייב פעמיים קיבל דרגת הכבוד של " הגיבור של העמל הסוציאליסטי ".

הגורל ההסטורי של אזרביג'אן, שמקיף את התקופה של השלושים שנה האחרונות, קשור עם השם של המר היידאר אלייב בקשרים שאין לנתקם. במשך השנים האלה, תחיית העם בכל התחומים של החיים הפוליטיים, החברתיים, הכלכליים והתרבותיים קשורה עם שמו.

המר היידאר אלייב : שאף בקביעות לקדמת אזרביג'אן, התגאה בתרבות העתירה ובעבר ההסטורי הגדול של אזרביג'אן, חרד לדורות הבאים. במשך התקופה של ניהולו, המר היידאר אלייב עזר לארץ מולדת, לאזרביג'אן להתגבר על הניסויים הקשים והאכזרים.

המר היידאר אלייב הוא העסקן הפוליטי והמדינאי הכביר, ללא עוררין, הוא מנהיג העם כבר בחייו הוא נהפך לאגדה החיה. לכן התופאה של המר היידאר אלייב תמיד משך תשומת לב. הפעילות הפוליטית הסוערת של המנהיג כלל הלאומי של אזרביג'אני העולם, שעוררה התפעלות, פורסמה בעיתונות הרפובליקה וגם בעיתונות העולם.

בחודש יוני שנת 1993, כשהעם האזרי השתכנע בכך, שהמדינה הלאומית תחת איום ההתפוררות, כשהגיעו את הימים הקשים ביותר, העם דרש תקיף להחליף את השלטונות הקיימות ומרגע הזה שוב הפקיד את גורלו למר היידאר אלייב. המר היידאר אלייב ראה את סבלי עמו ולקח בחשבון את ההזמנה העיקשת של עמו, חזר " לפוליטיקה הגדולה ". העם קיבל את חזרת המר היידאר אלייב בתקוות ובשמחה ויום הזה נכנס להסטורייה של אזרביג'אן העצמאית כיום ההצלה הלאומית.