משיחה של נשיא רפובליקת אזרבייג'ן היידר אלייב עם משלחת ישראל בהנהגת אפריים סנה סגן שר הבטחון של הארץ הזאת , יושב ראש צוותא של הקבוצה המשותפת בין בתי המחוקקים של ארה''ב – ישראל – אזרבייג'ן . - 4 בדצמבר שנת 1999

היידר אלייב : השר הנכבד!

האורחים הנכבדים!

ברוכים הבאים לאזרבייג'ן! אני מברך אתכם מכל לבי.

יש יחסים טובים, ידידותיים בין אזרבייג'ן וישראל. אך לדעתי אנחנו משני הצדדים מעונינים לפתח יותר את הקשרים האלה. דווקא משום כך בוועידת הפסגה באיסטנבול של ארגון הבטחון ושיתוף הפעולה של אירופה אני נפגשתי עם ראש הממשלה של מדינת ישראל – עם מר ברק והמפגש שלנו היה יעיל וחשוב מאוד. ראשית כל אנחנו התחלפנו בדעותינו על היחסים שבין  אזרבייג'ן לבין ישראל ונגענו בשאלות איזוריות אחרות. אני מרוצה מאוד ממפגש הזה.                                                                                                                                                

אני חושב שביקורך באזרבייג'ן מתכוון לאותה המטרה כלומר, פיתוח קשרינו גם בעתיד. ברוך הבא!

אפריים סנה: תודה רבה אדוני הנשיא הנכבד. קודם כל תרשה לי בבקשה למסור לך את הבעות ֿ הברכה הטובות ביותר של ראש הממשלה מר ברק . הוא ביקש אותי למסור לנשיא היידר אלייב את ברכותיו הפרטיות.

המטרה העיקרית של ביקורי היא רצוני לחגוג את היום הראשון של החג היהודי חנוכה פה בין היהודים. אנחנו שמחים מאוד שהיהודים המתגוררים באזרבייג'ן עכשיו וגם קודם, תמיד הרגישו את הידידות של העם האזרי, תמיד התייחסו להם בחמימות, בלבביות, בידידות פה. אנחנו מעריכים מאוד את כל זה. אלצינו בישראל כשהיהודים שעלו מאזרבייג'ן, מבאקו לישראל מספרים על אזרבייג'ן ולא יכולים להסתיר את אהבתם, חמימותם לבאקו והם מחלפים ברצון גדול את רגשותיהם בייחס לאזרבייג'ן.                                                                                                       

אדוני הנשיא, ברוצני להחליף כאן גם את התרשמותי. במקום מתורגמן טוב שלך ברצוני למסור את רגשותיי בעצמי בשפה הרוסית העילגת שלי.

אדוני הנשיא, אני הייתי כאן, בבאקו לפני שש שנים וגם לפני ארבע שנים. זהוה אירוע כל ֿ כך גדול. יש פה הכל – מכוניות, סחורות בחנויות, יש הכל וזה כמו נס. ואני יודע שכל זה הופיע הודות לפוליטיקה שלך, הנהגתך , אמיצותך. אני רוצה רק להגיד שאני שמח מאוד שעכשיו האנשים חיים כאן יותר טוב ואזרבייג'ן היא רפובליקה חזקה. אלו התרשמויותיי פרטיות ורציתי להחליף אותם אתך.                                                                                            

הייתי באזרביג'ן בדצמבר של שנת 1993 ואני זוכר את הימים ההם בבהירות. אי ֿ אפשר אפילו להשוות. אדוני  הנשיא, אני מנצל את ההזדמנות ומאחל לך בריאות חזקה ומאחל ששלטונך יימשך עוד שנים רבות.   

           אף ֿ על ֿ פי שעבר הרבה זמן מעת חתימת ההסכם ההסטורי על באקו – ג'ייחאן אני רוצה עוד פעם להדגיש את חשיבותו הרבה. ברצוני לציין שההסכם הזה יעזור מאוד למדינתך לתפוס מקום ראוי בין מדינות העולם.                     

אני אוהב תמיד למצוא דמיונות בין אזרבייג'ן לבין ישראל ולהשוות אותן, לערוך היקש. ועכשיו יש לי הזדמנות לציין שיש לארצות שלנו הרבה תכונות דומות. ראשית, המאמצים בשיקום הלשון העתיקה. שנית, חיותם של החלק גדול מאוכלוסיית המדינה מחוץ לגבולות שלה. שלישית, לחיות באזור שאין בו מקום לחלשים. אנחנו ניהנה מהיחסים הידידותיים עם אזרביג'ן, ונתבסס עליהם ונעזור בכל כוחותינו ובכל דרך אפשרית.                                                                                                                                    

בסיום ברצוני לומר בגאווה שהקהילה היהודית בארה''ב עכשיו גויסה כדי להשיג את ביטול הסעיף הֿ907  שיש לו אופי של הפליה ביחס לאזרביג'ן. תודה רבה אדוני הנשיא.                                                                                                             

היידר אלייב : רב תודות לך . אני מברך אותך לחג החנוכה ואני שמח מאוד שאתה חוגג את החג הלאומי הזה דווקא   בבאקו , באזרבייג'ן יחד עם היהודים שחיים באזרביג'ן.                                                                                                                                          

למעשה, בעבר וגם עכשיו היהודים נהנו באזרבייג'ן מכל הזכויות האזרחיות ואנחנו לא מאפשרים שום קיפוח. בעבר וגם עכשיו היהודים משתתפים הרבה בחיים חברתיים פוליטיים של אזרביג'ן, בתחום המדע, התרבות, והביאו הרבה תועלות לאזרביג'ן.                                                                                                                          

היו לי באופן אישי הרבה ידידים יהודים שמילאו באזרבייג'ן מקומות חשובים מאוד בתחום התרבות, המוסיקה, הבריאות, המדע ובתחומים אחרים. הם היו אנשים בעלי ֿ ערך, אזרחי אזרביג'ן. אנחנו לעולם לא נשכח את זכותם הרב בהתפתחות של אזרביג'ן, בייחוד בפיתוח התרבות, המדע והבריאות כאן.                                             

היום היהודים חיים באזרבייג'ן באופן עצמאי מאוד, בשקט, עסוקים בעניינים שהם רוצים לעסוק בהם, ולפי דעתי רמת החיים שלהם, צרכי החיים האחרים, הכל ברמה גבוהה. גם היום הם עסוקים בכל שטחי ֿ הפעולה של אזרבייג'ן שרוצים ואני חושב שהם מרוצים בהיותם כאן. גם אתה אמרת את זה.                                                                                                                          

אני יודע שהיהודים שעלו לישראל בשנים האחרונות מתגעגעים מאוד לבאקו , לאזרביג'ן. היו ביניהם גם החברים , והידידים הטובים שלי. כשהם באו לאזרבייג'ן נפגשתי ודיברתי איתם וכל פעם הרגשתי שהלב שלהם יחד עם אזרבייג'ן והם מתגעגעים אליה. אני אומר להם, כשאתם רוצים תשובו ותחיו שוב באזרבייג'ן. עכשיו הטריטוריה של ישראל מוגבלת ולא יכולה להכליל את כל היהודים שחיים בעולם.                                                     

אני מודה לך על המילים החמות, רשמיך על המצב באזרבייג'ן בשנים האחרונות ועליי. אתה ציינת שביקרת באזרבייג'ן בשנת 1993 וגם עכשיו אתה כאן ואני שמח מאוד שראית את השינויים שחלו בחיי אזרבייג'ן במשך ששת השנים. בנוסף על התצפיות שלך אני חושב שההישג הגדול שלנו הוא העובדה שיכולנו להציל את אזרבייג'ן בשנת 1993 מפילוג, מפלה, סכנת מלחמת אזרחים. כתוצאת מאמצעים שננקטו באזרביג'ן לאחר מכן  הצלחנו לנקות את החברה שלנו, מנענו נזקים של הגדודים המזוינים הבלתי חוקיים, סילקנו את הפושעים מהחברה והצלחנו להקים באזרבייג'ן יציבות חברתית ופוליטית.                                          

 

אתה יודע שחזרתי לבאקו בפעם שניה בשנת 1993.  אני זוכר את גם  את השנים והחודשים ההם. אני חושב שגם אתה ראית שבזמן ההוא אנשים לא יכלו לצאת לרחובות. הרבה משפחות לא הרשו לילדיהם לצאת מהבית. היה זה זמן איום. אבל עכשיו אתה יכול לטייל ברחובות של באקו עד הבוקר.                                                             

בוודאי ראית הרבה דברים.  אתה מדבר על מכוניות, שינויים בעיר, בתי מלון. אך חוץ מזה הדבר החשוב ביותר הוא התנאיים שנוצרו בשביל החיים השקטים של האנשים.                                                                        

ללא ספק , כל מה שראית הוא התוצאה של פיתוח כלכלתנו במשך השנים האחרונות. בשנת 1994 אנחנו הפסקנו את המלחמה עם ארמניה וחתמנו על ההסכם על הפסקת אש.                                                  

אתה אמרת שיש הרבה תכונות משותפות בין ארצותינו. אתה לגמרי צודק. אתה יודע שגם שלמות הטריטוריה שלנו הופרה. כוחות מזוינים של ארמניה כבשו את 20 אחוז מהטריטוריה של אזרבייג'ן ועד כה מחזיקים את שטחינו בכיבוש. יותר ממיליון אזרחי אזרביג'ן גורשו בכוח מהשטחים הכבושים ורוב מהם חיים בתנאיים קשים באוהלים.                                                                                                                                                 

אנחנו לא תומכים בהתחלת המלחמה מחדש ורוצים לפתור את הבעיה בדרך השלום. לצערנו ארמנים כל עוד לא יכולים לתפוס עמדה קונסטרוקטיבית כדי לפתור את הבעיה בדרך השלום. אך אני מאמין שאנחנו נצליח לפתור את הבעיה בדרך השלום.                                                                                                                               

היו הרבה עוולים ביחס לאזרביג'ן. כלל גם הסעיף הֿ907 שהזכרת שקיבל קונגרס של ארה''ב. ממשלת ארה''ב תמיד מסתמכת על כך שיש לארמנים החיים בארה''ב השפעה על הקונגרס. אבל אני אומר וגם אתה אמרת את זה שיותר מכולם יש לקהילה היהודית השפעה רבה על הקונגרס והממשלה של ארה''ב.                  

יש לנו קשרים קרובים עם הקהילה היהודית של ארצות הברית. כשהייתי שם נפגשתי עם נציגי ועידת הקהילה היהודית של ארה''ב. הם באו לאזרבייג'ן הרבה פעמים והיו בינינו הרבה מפגשים כאן. ראיתי את מוזיאון ''השואה''. יש לנו קשרים קרובים מאוד. משום כך אני מקבל בסיפוק רב את הודעתך שהקהילה היהודית של ארה''ב גם בעתיד תשתדל לבטל את הסעיף הֿ907. כל זה מאיר על כך שיחסינו של היום טובים אבל בעתיד יכולים להיעשות יותר טובים.                                                                                                                                         

אתה דיברת בקשר לחתימת ההסכם על צינור ֿ הנפט באקו – ג'ייחאן. באמת, זהוה הניצחון הגדול, וההצלחה הגדולה שלנו. במשך חמש שנים האחרונות עבדנו הרבה על העניין הזה. חברות הנפט הגדולות של המערב ובעיקר של ארה''ב משתפות פעולה איתנו באופן פעיל. כתוצאת מעבודתנו המשותפת אנחנו מפיקים נפט ומספקים אותו לשווקי בעולם. אבל יש לנו הרבה אוצרות הטבע. כדי לספק את הכל לשווקי בעולם, כמובן היה נחוץ לבנות את צינור ֿ הנפט באקו – ג'ייחאן. אנחנו השגנו את זה והתקרבנו אל ישראל עוד יותר. המרחק משם, מנמל ג'ייחאן עד ישראל קטן.                                                                                                                                    

יש לנו גם תכניות לעתיד. אבל המטרה העקרית היא לשים קץ לסכסוך הארמני אזרי ולהציב שלום בין ארמניה ואזרביג'ן. אנחנו תומכים בשלום בקווקז ובמיוחד בקווקז הדרומי. למען זה אנחנו משקיעים מאמצים רבים ובוועידת הפסגה באיסטנבול של ארגון הבטחון ושיתוף הפעולה של אירופה אני הגשתי הצעה על יצירת אמנת הבטחון ושיתוף הפעולה בקווקז הדרומי. לדעתי יצירת האמנה הזאת דבר מציאותי.                                           

במילה אחת, אתם וגם אנחנו נתקלים בקשיים גדולים. אבל העניין החשוב הוא שאנחנו יכולים להתגבר על הקשיים האלה ואני מאוד אופטימי לגבי זה. העתיד יהיה מצוין גם בשביל ישראל וגם בשביל אזרביג'ן.                                     

תודה רבה על המילים הטובות שאמרת לי. אני אומר את זה ברוסית כי גם אתה אמרתה את זה ברוסית .         

אפריים סנה: אני מבין קצת.                                                                                                                

היידר אלייב: אתה מדבר ברוסית לא רע. כנראה אתה מבין יותר טוב מאשר מדבר. זה תמיד כך.                   

אפריים סנה : אדוני הנשיא אני רוצה לחזור על שאלה אחת. לפני שבאתי לכאן אני התקשרתי לוושינגטון. הודיעו לי שאפשר להתחיל במאמצים הבאים כדי לבטל את הסעיף הֿ907 בהתחלת האביב. השאלה הזאת הסתבכה קצת מפני שבשנה הבאה יתקיימו הבחירות. ברצוני לומר שלמייסד של מדינתנו בן גוריון ישנן מילים נהדרות. הוא אמר את המילים האלה בזמן שישראל היתה מבודדת, היא הייתה מדינה בודדת, רבים לא שמעו את קולה. הוא אמר: ''לא חשוב מה אומרים ומה חושבים עלינו האחרים. חשוב מאוד מה אנחנו עושים ומראים למה אנחנו מסוגלים''. לדעתי אפשר לייחס את המילים האלה גם אלך. אנחנו בטוחים כי ע" המעשים שאתה מבצע כאן אתה מראה לכל העולם למה אתה מסוגל.                                                                                                                                   

היידר אלייב : תודה רבה.                                                                                                                     

עיתון ''באקינסקיי רבוצ'יי'' , 7 בדצמבר שנת 1999