הופעת נשיא מדינת אזרביג´אן היידר אלייב בטקס פתיחת התערוכה והועידה "חזארנפטגז - 2001" בתשלובת התערוכית-ספםרטיבית בבאקו- 5 ביוני שנת 2001

השותפים הנכבדים לתערוכה ולועידה!

האורחים הנכבדים, גבירותי ורבותי!

אני מברך אתכם לשלופם בכל לב לרגל פתיחת והתחלת העבודה של התערוכה והועידה הבינלאומית השמינית "חזארנפטגז". אני מאחל הצלחות בעבודת התערוכה והועידה.

הנה כבר שמונה שנים נערכת באזרביג'אן ברציפות התערוכה והועידה הבינלאומית של נפט וגז. ההיכרות עם התערוכה, ללא ספק, מבטיחה חילוף ניסיון בין החברות שעוסקות בתעשיית הנפט והגז בכל העולם והבירורים, הדיונים שנערכים בועידה, הרעיונות הנאמרים פה מועילים עד מאוד לכל שותף לתערוכה ולכל ארץ עוסקת בתעשיית הנפט והגז.

בשום אופן לא במקרה שהתערוכה הבינלאומית השמינית של הים הכספי נערכת דווקא באזרביג'אן. כידוע, אזרביג'אן היא ארץ נפט עתיקה. דווקא באזרביג'אן, בבאקו הנפט הופק בדרך התעשייתית. זאת אומרת שהפקת הנפט הניחה יסודות באזרביג'אן, בבאקו לשימוש אוצר הטבע הזה שכל כך נחוץ לאנושות כל העולם. במשך השנים האלה אזרביג'אן עברה דרך ארוכה. גם בעבר קבוצות בעלי-מפעל גדולים של כל העולם ואחר-כך אירגונים שהפכו לחברות נפט ביצעו פעילות על-פי הפקת הנפט באזרביג'אן. וזה, לדעתי, מילא תפקידו בכל העולם.

בתחילה הנפט באזרביג'אן הופק ביבשה בלבד. לא במקרה לאזרביג'אן קוראים ארץ אש להבה. איני רוצה לדייק עכשיו את מקור המילה. אומנם לדעת ההסתוריונים שלנו הופעת גז ממעמקי האדמה ובערתו בלא שום התערבותו של בן-אדם דווקא באזרביג'אן עוד בזמנים עתיקים הפכו את אזרביג'אן לארץ אש להבה והיא נעשתה מפורסמת בהסתוריה כארץ אש להבה.

היום יכולני שוב להגיד באומץ שבמשך התקופה שעברה הנפט של אזרביג'אן השפיע על פיתוח תעשיית העולם, על הופעת ופריחת תעשיית הנפט בארצות שונות. משום כך תמיד התגאו באזרביג'אן בתעשיית הנפט, בעובדים בתחום הנפט, מדענים, ומהנדסים שהתמחו בתעשיית הנפט. מפני שהם בעיסוקם בחקירת אוצרות תת-קרקעיים באזרביג'אן סייעו לסקר רציף של שדות-נפט חדשים ולשימוש בהם.

אני רואה שפה - בועידה שלנו נוכח אחד העובדים בתחום הנפט הותיקים ביותר, יליד באקו, אזרביג'אן ניקולאי קונסטנטינוביצ' בייבאקוב. לא מזמן חגגנו את יובל התשעים שלו. לחיות תשעים שנה, לעשות כל-כך הרבה בתחום הקשה ביותר ועכשיו, בתחילת המאה העשרים ואחת להגיע לבאקו בלא עזוב את המקצוע ולקחת חלק בועידת הנפט והגז - זה לא כל-כך קל.

אני פונה בברכה אליך, ניקולאי קונסטנטינוביצ'. שלחתי אליך מברק של איחולי ברכה לרגל יובל התשעים שלך. היום, בניצול ההזדמנות לרצוני עוד פעם לברך אותך לרגל היובל. מובטחני שאנחנו ביחד איתך נחגוג גם את יובל המאה שלך.

ניקולאי בייבאקוב במשך 40 שנה היה שר הנפט של המדינה הגדולה כברית המועצות. אחר-כך הוא מילא תפקיד של סגן ראש הממשלה. עשה הרבה דברים. אומנם, בשבילנו חשובה העובדה שהוא בן-עירנו ויליד אזרביג'אן. הוא בן-מחזור של האוניברסיטה לנפט של אזרביג'אן. חייו הארוכים והנודעים לתהילה התחילו דווקא באזרביג'אן - בבלאחני, סאבונצ'י. לאחר מכן הוא קיבל פירסום כל-עולםי. לדעתי, הקו הקטן הזה עוד פעם מראה לכל השותפים לועידה איזה תפקיד מהותי וחשוב מילאה אזרביג'אן בתחום הפקת-הנפט בעבר.

אני, כמובן שאיני רוצה להגיד שאזרביג'אן תמיד הפיקה נפט הרבה יותר מארצות אחרות. לא. אומנם, מפני שתחילת ההפקה הזאת והגיאולוגיה של נפט הונחה באזרביג'אן, אזרביג'אן גם-כן עכשיו מרגישה רגש גאווה בלתי-מוגבל.

לאחר השגת העצמאות הממלכתית נפתחו דפים חדשים בחיי אזרביג'אן. לרצוני לגעת בנקודת-הראות המדינית של שאלה זו.

היום פה התאספו אזרחי ארצות גדולות ושונות בעולם וכל אחד, טבעי שרוצה לחיות בארץ חופשית ועצמאית. גם העם האזרי רצה לחיות בארץ חופשית, עצמאית ודמוקרטית ולפני 10 שנים, בזמן התפרקות ברית המועצות אזרביג'אן השיגה את עצמאותה הממלכתית. זהו אירוע הסתורי בשביל העם האזרי ובאותו זמן גם תחילת שלב חדש בתחום הפקת הנפט והגז באזרביג'אן.

אנחנו נכנסנו לשלב זה בזמן קשה. מפני גם-כן אז כמו שבעבר - בהרכב ברית המועצות כל תעשיית הנפט והגז נוהלה ממרכז אחד. ועכשיו בהיותנו עצמאיים ביחד עם עניינים אחרים צריכים להבטיח גם את הפקת הנפט והגז - אוצרות הטבע העשירים ביותר של אזרביג'אן.

היום יכולני באומץ להגיד שבשנים שעברו אזרביג'אן בהיותה בהרכב ברית המועצות תמיד עמדה בשורה הראשונה בתחום זה. אולי שבמקומו לציין עוד עובדה אחת. אזרביג'אן היתה לא רק הארץ שלראשונה בעולם הפיקה נפט בדרך התעשייתית, אלא גם הארץ שלראשונה בעולם הפיקה נפט ממעמקי הים, מקרקעיות הים. עבודה זאת החלה בערך בשנות העשרים. אומנם, היא לא התפתחה במידה מספקת. בשנת 1949 גיאולוגאיים ועובדים בבארות-נפט אזריים בנו מגדלי נפט ב"אבני הנפט" האגדתיות ולראשונה התחילו להפיק נפט מעומקי המיים - מקרקעיות הים.

אזרביג'אן גם פה ממלאת את המקום הראשון בעולם. זאת אומרת שלאזרביג'אן יש ניסיון גדול, הסתוריה ארוכה ומסורות גדולות בתחום הנפט והגז. אך, כמובן שאחרי הדברים האלה באיזורים שונים של העולם גולו שדות-נפט בעלי-מימד באשר בהשוואה לאזרביג'אן הופק יותר הרבה נפט וגז. נוצרו טכנולוגיות חדשות ובשימוש בטכנולוגיות האלה, בוודאי שהוגברה יעילות הפקת נפט וגז.

למשל, אתמול בשיחה איתי וגם היום סגן שר התעשייה והאנרגטיקה של נורבגיה, אישה נחמדה זאת אמרה שנורבגיה היא כל עוד ארץ צעירה בתעשיית הנפט והיא עוסקת בתעשיית הנפט רק במשך 30 שנה. זאת אמת. אבל עלה בידיהם שבים הצפוני גולו שדות-נפט שופעים מאוד ובעיקר בשימוש בטכניקה והטכנולוגיה המודרניות ביותר שקיימות בעולם הם הצליחו להפיק נפט וגז בהיקף גדול. עכשיו ארץ לא גדולה כנורבגיה הפכה לארץ נפט גדולה. אפשר לדבר כך גם על ארצות מסויימות באיזורים אחרים של העולם. בדיבורי על זה לרצוני לציין שעכשיו בעולם נמצאים איזורים בעלי שדות-נפט גדולים. העולם עד מאוד זקוק לנפט וגז. עכשיו מדענים ומומחים מביעים דעה כזאת שהצורך לנפט ולגז גדל בעולם. אומנם, אפשר שהפקת נפט וגז לא יכולה להבטיח את הגידול הזה ברמה מבוקשת. כל אלה מעידים על כך שסקר שדות-נפט וגז חדשים בכל איזור העולם והשימוש היעיל בהם נחוצים לא רק לאיזור ההוא או לארץ ההיא, אלא גם לכל העולם והאנושות.

אולי השקפתי מטעה והמומחים יכולים לתקנה. אך סבורני שבשביל האנושות, לשם חיי בן-אדם גם עכשיו וגם בעתיד בין אוצרות הטבע שמתחת לאדמה אין אוצר שני שהוא יותר רב-ערך ונחוץ כנפט וגז. לדוגמה, את הברזל ומתחות אחרות מחליפים עכשיו חומרים המוכנים בדרך כימית. אך הרי גם החומרים האלה מקובלים מייצורי נפט וגז. אם לא יהיו נפט וגז, אז אי-אפשר יהיה להפיק את החומרים האלה. הומצא אנרגיה אטומית. אבל, כפי שנראה, לא קשה לתאר לנפש איזו תועלת ואיזה נזק יש ממנה. זוהי סיבת גידול הצורך של העולם לנפט ולגז. באופן כזה גילוי ושימוש שדות-נפט וגז חדשים בכל איזור נחוצים לאנושות וצריכים לשם עתיד העולם.

לאחר השגת העצמאות הממלכתית ע"י אזרביג'אן, כמובן שבראש ובראשונה אנחנו חשבנו על עצמנו, חשבנו על כלכלת ארצנו ועמנו. חשבנו על אמידות העם שלנו. ומשום כך הצבנו לעצמנו מטרה - להשתמש באוצרות הטבע העשירים האלה שלנו עוד יותר ביעילות בהשוואה לשנים שעברו. לעניין זה היתה סיבה. הואיל ובסקטור האזרי עוד קיימים שדות-נפט שלא עובדו.

כשאזרביג'אן השיגה את עצמאותה הממלכתית היטב ידענו שהים הכספי הוא איזור שיש לו שדות-נפט וגז עשירים בעולם. זאת אינה הנחה איזושהי. מדענים, גיאולוגאיים, מהנדסים ועובדים בתחום הנפט של אזרביג'אן באותו זמן עם הפקת הנפט ברציפות עסקו גם בגילוי שדות-נפט חדשים בים הכספי. רוב מהם אינם בינינו עכשיו - הם נפטרו. ולאושרנו האנשים כניקולאי קונסטנטינוביצ' בייבאקוב עוד יחד איתנו. אך חבריו, החברים לנשק שעבדו כמוהו ביחד איתו בבאקו וגילו שדות-נפט בים הכספי אינם בחיים.

כתמיד גם היום אני אומר שאנחנו צריכים לזכורם ברגש אסירות-תודה גדולה. אנחנו צריכים להיות מביעי-תודה להם על כך שבשימושם במדע ועמליהם הם הבטיחו גילוי שדות-נפט גדולים בים הכספי. בהישגנו עצמאות ממלכתית אנחנו ראינו נוף אחד. אבל זהו נוף בלבד ונוף תמיד נראה יפה. אך איך להתשמש בנוף זה, איך לנהוג בו - זהו עניין יותר קשה, כלומר, עניין קשה מאוד. ולכן אנחנו בשנת 1994 הכשרנו את אסטרטגית הנפט של אזרביג'אן - תפיסת הנפט של מדינת אזרביג'אן העצמאית. היא התבטאה בכך שאזרביג'אן לא תוכל לעבד את שדות-הנפט והגז השופעים ולהפיק נפט וגז בשימוש באפשרויות שלה בלבד. זאת אומרת שנחוץ היה לפנות לניסיון של העולם ולהתקין קשרים לארצות וחברות העולם שיש להן אפשרויות גדולות יותר, אמצעיים עצומים, טכניקה וטכנולוגיה מודרנית. אנחנו עשינו את זה.

אמת שאת העניין אז קיבלו לא בחד-משמעות. גם באזרביג'אן אחדים חשבו: למה אנחנו צריכים לעבד את שדות-הנפט שלנו במשותף עם חברות לועזיות ולמה אנחנו צריכים להזמינם לכאן? בוודאי שאלה היו אנשים רחוקים מההבנה שאיך העולם צריך להתפתח. ולא היה צריך כלל להתחשב בזה איתם. הרינו ידענו על התהליכים המתרחשים בעולם, על ההישגים הגדולים שנרכשו בעולם בתחום הנפט והגז. ומשום כך הזמנת חברות נפט גדולות לאזרביג'אן ראשית כל השקעתן כאן, הצפת ההשקעות ושנית שימוש באפשרויות שלהן, בטניקה וטכנולוגיה שברשותן - כל אלה היו נחוצים מאוד. הנה דווקא זה היה הקו העיקרי המהווה את יסוד האסטרטגיה של הנפט שלנו. אך כבר עכשיו, לאחר שמונה שנים מתאמת העניין שהייתי בטוח בו עוד בשנת 1994: אסטרטגית הנפט של אזרביג'אן

הוגדרה נכון והיא כבר נותנת את תוצאותיה.

הצעד הראשון בדרך זאת היתה חתימת החוזה בספטמבר בשנת 1994 עם חברות נפט אחדות על-פי העיבוד המשותף של שדות-הנפט "אזרי", "צ'יראג" וחלקים עמוקים של שדה-הנפט "גונאשלי" באזרביג'אן. ואנחנו עשינו את זה. אני כיום זוכר את ה- 20 בספטמבר של שנת 1994 - אחד הדפים הבולטים ביותר בהסתוריה של אזרביג'אן. הוא הניח את היסוד וההתחלה של ההגשמה המעשית של האסטרטגית הנפט שלנו שהוכנה על-ידינו בתיאוריה. אנחנו לא טעינו. היינו בדרך נכונה ומאז אנחנו צועדים בדרך הנכונה.

אך ידוע שכלל לא קל היה להגשים את זה. באותו זמן הרבה היו אלה מי שהפריעו לנו. מדינות אחדות מאוד התנגדו אלינו והם הסתמכו בזה שעוד לא הוגדרו הסקטורים של הים הכספי ועקרונות השימוש בהם. הם עוללו חבלנויות. החבלנויות האלה כבר ידועים. כל אלה הביאו לביצוע פיגוע ולנסיונות הפיכה מזויינים באזרביג'אן. נתקלנו באירועים איומים והלחץ הופעל מדי שנה בשנה. הוא קיים גם היום. אומנם מדינת אזרביג'אן העצמאית לא רק לא הסתלקה מהדרך שנבחרה, אלא גם לא היססה בכלום. מדינתנו הלכה וגם עכשיו הולכת בדרך זאת. אנחנו ביחד עם החברות הלועזיות הנקראות עכשיו בשם "החברה המבצעית הבינלאומית" הפקנו את הנפט המוקדם משדה-הנפט "צ'יראג". כשהפקנו את הנפט הזה כבר הנחנו את קו הצינור לייצוא הנפט בכיוון הצפוני. אחרי-מכן ועד שנת 1999 הנחנו צינור ייצוא חדש בכיוון המערבי - הצינור באקו-סופסה עד הנמל של גרוזיה בים השחור. כל העבודה הזאת נערכה במשותף. אנחנו ידענו שאם בהפיק הנפט לא נוכל לייצא אותו, נפט זה לא יהווה כל משמעות. אנחנו ביצענו את כל אלה. עד היום בשדה-הנפט "צ'יראג" הופק ויוצא 14 מיליון טון נפט. החברות הנכללות בקונסורציום עכשיו מקבלים רווח מחוזה זה. ובכלל זה מקבלת רווח גם אזרביג'אן - חברת הנפט הממלכתית ומדינת אזרביג'אן.

צעדנו זה היסב תשומת-לב לים הכספי. צעדנו זה והתוצאות שכנעו חברות נפט רבות של העולם שבאזרביג'אן קיימות אפשרויות ריאליות והצעות התחילו להיכנס לאזרביג'אן בעקיבות. במשך התקופה שעברה חתמנו 21 חוזה. יש לנו חוזים עם 30 חברת נפט מ- 14 ארץ של העולם. ההיקף הכללי של ההשקעות הובא בחשבון מקודם. הוא מסתכם ב- 60 מיליירד דולר בערך.

לא מזמן הקשבנו לדו"ח של החברה המבצעית הבינלאומית של אזרביג'אן שמנוהלת ע"י "בי-פי" וגם של מנהיגי העבודות הנערכות בשדה-הנפט "שחדניז". הם הציגו את העבודה שנעשתה על-ידיהם. הם הודיעו שחברת "בי-פי" שהיא אחת החברות הגדולות ביותר בעולם החליטה להשקיע כאן 8 מיליירד דולר והוסיפו ש"בי-פי" בשום מקום ומעולם לא השקיעה סכום בשיעור כזה. זהו מה שנעשה וזה מעיד על כך שכמה מוצלחת תהיה עבודתנו הבאה.

החוזה השני שלנו נוגע בשדה-הנפט "שחדניז". גולה שם כמות גז במידה ניכרת שעלתה על המשוער. אני היטב זוכר, היה 5-4 ביוני של שנת 1996. ביום השני כשערכנו את התערוכה חתמנו חוזה על שדה-הנפט "שחדניז". באותו זמן רבים רצו להפריע לזה. אנשים אחדים בינינו שלא רצו את פיתוח כלכלת אזרביג'אן הפריעו לזה. אך עובדים בתחום הנפט וגיאולוגאיים שלנו, מומחים של "בי-פי" וחברות אחרות שכבר ביצעו איתנו עבודה מסויימת בשדה הזה קבעו שבאמת אפשר להתחיל לעבודה שם.

אני חושב שאין הכרח לדבר על כך שחברות נפט מנוסות יודעות היטב לאן אפשר להקפיד אמצעיים.

אם הם מסופקים אפילו במקצת ההגיונות של הקפדת אמצעיים, אז לעולם לא יעשו את זה. גם הם וגם אנחנו תמכנו בהשקפה אחת. אומנם באותו זמן גם אנחנו וגם הם, כלומר, "בי-פי" וחברות אחרות לא יכולנו לדמין ששם קיימים מרבצי גז בהיקף יותר גדול מהנצפה.

אני זוכר, כששאלתי את הגיאולוגאי המנוסה מאוד שלנו חושבאחט יוסיפזאדה - הוא אי-שם פה - תגיד נא, כמה גז נמצא ב"שחדניז"? הוא השיב: 400 מיליירד מטר מעוקב בערך. אני שאלתי: אולי הרבה יותר? הוא אמר: הרבה יותר לא יכול להיות, אך כמות כזאת נמצאת. אבל העבודה שהוגשמה ופירי-הקידוח הראו ששם נמצא יותר מטריליון אחד מטר מעוקב גז. וזאת לא הספרה הסופית. בדרך כלל החברות המבצעות את העבודה מדברות בזהירות. הן תמיד משתדלות להודיע את הספרה שלמטה מהתחזיות במקצת, כדי שבתוצאה לא יאשימו אותן שלמה הן מפיקות פחות מאשר הבטיחו. אין בשבילנו הבדל. הלוואי שיהיה טריליון אחד. אך אין ספק בטריליון אחד. סבורני שיהיה אפילו יותר מטריליון.

וגם שדות-נפט אחרים. למשל, חברת "שברון" עכשיו עורכת עבודה גדולה בשדה-הנפט "אבשרון". מנהיגי "אבשרון" הבטיחו לי: נציג לך תוצאות שתעלו על שדה-הנפט "שחדניז". ואני אמרתי: אני מחכה לדו"ח שלכם.

ובכן, במשך זמן קצר בסקטור האזרי של הים הכספי גולו אפשרויות גדולות עד מאוד. אני חושב שאחת הזכויות העקריות של אזרביג'אן וגם של תערוכת "חזארנפטגז" שנערכת בפעם השמינית מתבטאת בכך שאנחנו הצגנו ששדות-נפט וגז רבים מאוד נמצאים לא רק בסקטור האזרי, אלא גם בסקטורים ששייכים לארצות אחרות שסמוכות לים הכספי.

צריך לדבר בגילוי שקודם רבים לא ידעו את זה. אך העבודה שנערכה באזרביג'אן והתוצאות שהושגו הלהיבו אותם והם קיבלו עליהם את העבודה. הגיעו חברות לועזיות והתחילו לשתף פעולה עם הארצות האלה. לדוגמה, בזמן ההווה בסקטור של קזחסטן בים הכספי גולה שדה-נפט עצום כ"קשגאן". אני מאוד שמח בזה. זאת אומרת שהודות לדעה שנאמרה בזמנה ע"י מדענינו שבים הכספי נמצאים שדות-נפט וגז עצומים ולאחר מכן הודות לדעת מדינת אזרביג'אן ולאמצעיים שננקטו על-ידיה הים הכספי הוכר כאחד איזורי הנפט הגדולים ביותר בעולם.

נכון שעכשיו כוחות מסויימים מפרסמים בארצות אחדות מאמרים שונים במטרה להזיק לאזרביג'אן או בכלל לארצות אחרות שסמוכות לים הכספי בזה שהתחזיות שעברו לא הצטדקו, או שכאילו לא קרה מה שנצפה וגם עוד משהו. לו יישאו קולן ויצעקו - אין בשבילנו הבדל. אנחנו עצמנו יודעים מה יש ומה אין, מיצא ומה לא. טבעי שככל האפשר יוצלח לא הכל. למשל, אפשר לקדח פיר אבל שם לא יימצא נפט. אומנם אם לקדח קצת רחוק מזה שם הנפט ייבע. העיקר הוא שהאיזורים האלה, כלומר החלקים האלה יוגדרו נכון. אם במקום אחד לא יגולה נפט, אז במקום אחר הוא יהיה. ואת זה הגדירו בצורה נכונה עובדים בתחום הנפט ומדענים של אזרביג'אן.

ובכן, איך שציינתי קודם, התערוכה השמינית הזאת אינה מקרית. הואיל וראשית כל בריכת הים הכספי כבר ידועה בעולם כאיזור שיש לו מלאיי-נפט וגז עצומים ושנית את תחילת העבודה הזאת הניחה אזרביג'אן ולא במקרה שגם תערוכה זו התחילה באזרביג'אן, נערכת כבר בפעם השמינית ותיערך גם-כן להבא. הצד השני של העניין מתבטא בייצוא הנפט והגז המופקים. כבר הודעתי לכם שאנחנו יצרנו בעיתו אפשרות לייצוא הנפט המוקדם: צינור-הנפט באקו-סופסה וצינור-הנפט באקו-נובורוסייסק. אך הם נועדו לנפט המוקדם ואינם מסוגלים להעביר את הנפט הגדול. משום כך אנחנו בזמן חתימת החוזה שלנו בשנת 1994 רשמנו בו שנחוצה בניית צינור-נפט שקראנו לו באקו-ג'ייחאן. ועכשיו אנחנו קוראים לו באקו-טביליסי-ג'ייחאן. מאותו זמן ועד היום אנחנו הגשמנו עבודה רבה עד מאוד לשם יצירת צינור-הנפט באקו-טביליסי-ג'ייחאן. אם מחד גיסא היו כוחות שרצו להפריע לנו לבצע את אסטרטגית הנפט של אזרביג'אן, מאידך גיסא היו יותר רבים אלו שהפריעו לבניית צינור-הנפט באקו-טביליסי-ג'ייחאן. הואיל ואם באזרביג'אן נמצא נפט, אז אנחנו צריכים ליצאו. היו אלה שהפריעו לנו לעשות את זה. אבל אנחנו מפיקים את הנפט הזה . אומנם, ערך הנפט והגז המופקים הוא לא רק בעובדה שאתה הפקת אותם - צריכה לך להיות אפשרות ליצא אותם. אלה שהפריעו לנו לא רצו, למשל, שהנפט יוצא במסלול הנבחר על-ידינו, אלא רצו שהוא יוצא במסלול אחר. אך מהתחילה החלטתנו היתה ככה: צינור-הייצוא באקו-טביליסי-ג'ייחאן צריך להיות. אנחנו קיבלנו את ההחלטה. גם תורכיה קיבלה את ההחלטה. גם גרוזיה קיבלה את ההחלטה. לרצוני להגיד ברגש הסיפוק שחברות הנפט העצומות שעובדות באזרביג'אן וגם הארצות שהן שייכות - ארה"ב, בריטניה, צרפת וארצות אחרות, ארצות אירופה תמכו בביצוע מסלול זה דווקא. אלולא תמיכתם, אגיד לכם, אז קשה היה לנו להגשים את הפרויקט. נכון, היינו יכולים לבצעו, אבל זה היה איפא קשה עד מאוד.

באקו-טביליסי-ג'ייחאן סבל נסיונות גדולים. לבסוף בשנת 1999 באיסטנבול חתמנו לפיכך מסמך סיכום. לאחר מכן נערכו עבודות הנדסיות-ממוניות עצומות. עכשיו כבר התחלנו לעבודה מעשית. אני מאמין שלפי התחזית ובהתאם לתוכנית שהוכנה הנפט האזרי, הנפט של הים הכספי המופק במשותף איתנו בשנת 2004 יועבר דרך גרוזיה ותורכיה והגיע לנמל ג'ייחאן בים התיכון.

אני חושב שפה לא צריכה להיות בעיה כלשהי. הואיל וגם תורכיה וגם גרוזיה הן חסידות של עמדה מוחלטת ולדעתי הפרויקט באקו-טביליסי-ג'ייחאן צריך להיות מוגשם בעיתו. אתם רואים שהחיים הם מלאי אירועים חדשים. בהתחלתנו לעבוד בשדה-הנפט "שחדניז" ידענו ששם נמצא הרבה יותר גז בהשוואה לנפט. אך לא ידענו באיזו כמות. עכשיו ניצבת בפנינו שאלה על-פי ייצוא הגז. זה עכשיו ידוע לנו. תורכיה מתנסה בצורך גדול לגז, אירופה נזקקת מאוד בגז, לגרויה נחוץ גז. ולכן אנחנו

קיבלנו החלטה על הכרחיות הובלת צינור-גז מבאקו ועד הגבול של תורכיה בהקבלה לצינור-הנפט באקו-טביליסי-ג'ייחאן. ואנחנו התחלנו לעבודה זאת. השר הנכבד ציין פה שבזמן ביקורי הרשמי במרץ באנקרה, בתורכיה חתמתי הסכם בין מדינת אזרביג'אן לבין תורכיה על מכירת 6 מיליירדים מטר מעוקב גז שיופק בשלב הראשון בשדה-הנפט "שחדניז" ועל הובלתו לתורכיה. עכשיו הסכם זה צריך להיחתם גם עם גרוזיה. סבורני שזה יקרה בזמן הקרוב, הואיל ונחוץ להתחיל לעבודה. אנחנו הבטחנו שבשנת 2002 הגז של שדה-הנפט "שחדניז" ייכנס לתורכיה. ומשום כך אי-אפשר לבזבז זמן. חתימת ההסכמים ופתרון בעיות אחרות צריכים להיות מובטחים כדי בזמן הקרוב ביותר להתחיל לעבודות הבנייה.

אלו הם ההישגים שהשגנו. אבל ראו נא אילו תקוות גדולות הם מעוררים בנו. תראו אילו סיכויים גדולים הם מגלים. ולא רק לאזרביג'אן, לא רק בשביל כל הארצות שסמוכות לים הכספי, לא רק בשבילן, אלא גם בשביל כל העולם.

פה אנחנו בסיפוק גדול הקשבנו למכתב הברכה של נשיא ארה"ב אדון ג'ורג' בוש.

אנחנו הקשבנו למכתב הברכה של ראש ממשלת בריטניה אדון טוני בליאר. איזה עניין גדול הם מגלים לעבודה הזאת, איזו חשיבות הם מיחסים לה ואיזו תמיכה מגישים. זה כבר בעין. אני היטב יודע על התמיכה הגדולה שהוגשה לנו עד כה לא רק על-ידיהם. פה הופיע גם סגן השר של צרפת. אני היטב יודע את היחסים של כל הארצות שמשתפות איתנו פעולה לעבודה זאת, אני יודע את זה טוב מאוד.

בשדה-הנפט "שחדניז" יש גם חלק של אירן. הם מקבלים רווח. השגריר של אירן נוכח פה. ולכן הוא צריך להשתדל כדי שצינור-הנפט הזה ייבנה בזמן הקרוב ושיקבלו את רווחם. לאירן יש חלק גם בחוזים אחרים.

אני חוזר ואומר שפה מוצאים את פתרונם לא רק העניינים החומריים של אזרביג'אן, אלא גם העניינים האסטרטגיים של כל האיזור, נוצרת ערובה גדולה להבטחת הביטחון באיזור ומונח יסוד להבטחת הצרכים הגדולים מדי שנה בשנה לנפט ולגז של ארצות אחדות בעולם. ביצוע התוכנית שיש לנו עכשיו, בתחילת המאה העשרים ואחת החל משנת 2001 ובערך במשך 20-15 שנה, טבעי שיקדם את היצירה של חידושים גדולים מאוד. כל אלה מכוונים לארצות ולעמים שמשתתפים בכל החוזים האלה ובעבודה הזאת. ולכן אנחנו היום עוד פעם מציגים באיזו מידה נכונה אסטרטגית הנפט של אזרביג'אן.

כמובן שלכל השלב יש דרישות מאפינות אותו. ולכן אנחנו מכריזים שגם לאחר מכן נגשים את עבודתנו בהתאם לדרישות אלה. קשרינו יהיו עוד דחוקים , עוד רחבים וקרובים עם החברות והארצות שמשתפות איתנו פעולה. בוודאי שכל ארץ מעדיפה את תועלתה המסחרית. גם-כן אנחנו חושבים כך. אך אלה הם לא רק תועלות מסחריות.

אם הקשרים המסחריים בין ארצות ממלאים מקום גדול, אז גם הקשרים המדיניים, ההומניים ואחרים בין הארצות האלה צריכים להתאים לזה. הם אינם יכולים להימצא בסתירה זה עם זה, אף פעם! אנחנו תומכים בהשקפה כזאת ואני חושב שכל הדברים שנאמרו פה היום על-ידי האורחים והברכות שנקראו באופן מדגים מעידים על כן.

מדי שנה בשנה התערוכה מתרחבת יותר ויותר. בתערוכה הראשונה לקחו חלק, לדעתי, 150 חברה של 12 ארץ. עכשיו כבר 340 חברה מ- 25 ארץ. הנה, אתם רואים כמה! כשאני הגעתי לכאן הגברת הנכבדה שאירגנה את התערוכה אמרה ששלישית החברות המוצגות בתערוכה משתתפות פה לראשונה. באזרביג'אן עובדות לא רק חברות נפט. יש גם חברות אחרות רבות. לדוגמה, לרצוני להזכיר את נורבגיה. לנורבגיה יש חברת "סטטאויל". היא הרבה עובדת פה. אומנם, ביחד איתה גם חברות אחרות של נורבגיה מבצעות פה לא מעט עבודות חשובות מאוד - אלה הן חברת "קוורניר" וחברות אחרות. הגברת המכובדת נקבה את שמותיהם כאן. פה עובדות גם חברות אמריקאיות אחדות וגם חברות של בריטניה. הן אינן קיימות כחברות נפט באופן ישר. אומנם, כמה עבודות טכניות צריכות להיערך בשביל הפקת הנפט, כמה דברים אחרים צריך לעשות. וקיימות חברות שהתמחו אשר כל אחת מהן עושות את העבודות.

ובכן, עכשיו פה, באזרביג'אן עובד מספר בלתי-מצוי בהסתוריה של חברות מארצות שונות של העולם ואזרחי הארצות - ביחד איתנו. וזה מרחיב ומחזק את קשרינו הכלכלתיים, ההומניטריים והמדיניים. זה מקרבנו זה לזה, מבטיח את חילוף הניסיון ועוד יותר מקרב את האנשים זה לזה. הואיל והמאה העשרים ואחת צריכה להיות המאה שבה אנשים יחיו בתנאיי שלום ושקט. במאה העשרים ואחת אנשים צריכים להתקין יחסים יותר חמים זה עם זה. במאה העשרים ואחת אנשים אינם צריכים להטיל אפליה על לאום כלשהו וארץ כלשהי שמחזיקים בדת אחרת. הואיל וזה דרישת התרבות החומרית. כדי להבטיח את זה כל ארץ, כל אירגון וכל אזרח צריך לשרת לזה.

אני מודה למארגני התערוכה. אני מברך את החברות שמשתתפות בתערוכה בכך שהן השיגו את הזכות להציג את עבודותיהן בתערוכה זו. אני מאחל לתערוכה ולועידה שתיערך אחריה הצלחות חדשות ושוב הצלחות חדשות! תודה רבה!