יצירותיו / האסטרטגיה של נפט / המפגשים שנערכו בתחום אסטרטגיית הנפט

נאומו של הנשיא של אזרבייג`אן מר היידר אלייב בקבלת פנים בניו-יורק אשר אורגנה ע"י חברות הנפט של אמריקה - 29 בספטמבר בשנת 1994.


גבירותיי ורבותיי הנכבדים!

ב-20 בספטמבר באזרבייג`אן, בעיר בירתה באקו התרחש אירוע היסטורי.  בין הרפובליקה האזרית לבין חברות הנפט הגדולות בעולם נחתם, כידוע כבר לכולם, חוזה הנפט הגדול לתקופה של 30 שנים.

אתם יודעים שאזרבייג`אן היא מדינת נפט, ועוד מאז ימי הקדם כינו אותה כ"ארץ האש". אזרבייג`אן היוותה אתר הפקת הנפט התעשייתית הראשונה בעולם – בשנת 1847 בבאקו לראשונה זינקה לראשונה מזרקת נפט. וכעבור מספר שנים באמריקה, בפנסליבניה אותר באר של נפט. אמנם באר הנפט הראשון של אזרבייג`אן לא הפך למפורסם כל כך בעולם. לכן, רבים חושבים כי באר הנפט הראשון היה בפנסילבניה. אבל לאחר מכן עובדה זו נחקרה, ואני בעת טכס חתימת חוזה הנפט בבאקו ב-20 בספטמבר הכרזתי על כך לכל העולם בהתבסס על מסמכים היסטוריים. אמרתי שבבאקו זינקה מזרקת הנפט כמה שנים מוקדם יותר מאשר בפנסילבניה.

בתחילת המאה, בשנת 1900, 50 אחוזים מהנפט המופק בעולם היו החלק של אזרבייג`אן. כעת הגענו לקראת תום המאה ה-20, ובתקופה החולפת הנפט האזרי נהיה ידוע בכל רחבי העולם, ובכל כדור הארץ כולו השתמשו בנפט האזרי. אך למרבה הצער שמה של מדינת אזרבייג`אן, העבודות שבוצעו ברפובליקה שלנו לא היו ידועות מספיק בקנה מידה עולמי, לרבות בארה"ב. כעת, בסוף המאה ה-20, לפני תחילת המאה ה-21, הנפט האזרי שוב הופך לידוע בעולם. משא ומתן אשר נמשך מעל שלוש שנים בא לסיומו וחוזה היסטורי נחתם. זהו אירוע היסטורי גדול הן עבור אזרבייג`אן והן עבור חברות הנפט אשר חתמו על חוזה שיתוף הפעולה עם המדינה שלנו.

לכריתת החוזה הנ"ל יש קשר לעצמאותה של אזרבייג`אן. מזה כבר במשך 150 שנים נעשית הפקת נפט באופן תעשייתי באזרבייג`אן. אך העם שלנו לא היה הבעלים של האוצר הזה. העם האזרי, הרפובליקה שלנו לראשונה חתמו על חוזה בעל חשיבות היסטורית עם חברות הנפט העולמיות. אני שמח מאוד שבמהלך שלושת השנים הללו נוצרו בין אזרבייג`אן לבין ארה"ב יחסים הדוקים הקשורים לפיתוח החוזה. כיום יש לאזרבייג`אן הרבה חברים באמריקה. אמנם למען האמת, הם לא כל כך רבים כפי שהיינו רוצים. אך בהשוואה למצב הקודם, כעת מספר חברינו די גדול.

מאוד משמח אותי שחבר הקונגרס האמריקאי מר גרג לפלין נשא בדבריו כאן מילים יפות ביחס לאזרבייג`אן. אתמול ביקרתי במכון על שם הרימן באוניברסיטת קולומביה – זהו מכון אשר חוקר את ברית המועצות לשעבר. נפגשתי עם הפרופסורים של המכון, עם החוקרים, עם פרופסור טדאוש סביאטיחובסקי אשר אוהב מאוד את אזרבייג`אן וכתב הרבה על המדינה שלנו. מאוד שמחתי על קיומה של אישיות כמו סביאטיחובסקי ועל כך שהוא כותב את האמת על אזרבייג`אן. אך בעת ובעונה אחת אמרתי עם צער בלב שבאמריקה אין הרבה אנשים כמו סביאטיחובסקי, ועבור אזרבייג`אן יש רק סביאטיחובסקי אחד. אמרו לי שם שמעתה ואילך יהיו כאן הרבה אנשים כמו סביאטיחובסקי. עכשיו, כאשר נשא את דבריו מר לפלין, חשבתי: מדוע לאזרבייג`אן יש רק לפלין אחד באמריקה. הייתי רוצה שיהיו לאזרבייג`אן מאה "לפלינים" באמריקה.

ייתכן ומר לפלין מעוניין להיות האחד והיחיד כדי שבאזרבייג`אן יאהבו רק אותו. אך אני סבור שמר לפלין הוא אדם עם לב רחב, הוא לעולם לא יקנא והוא ירצה שיהיו חברי קונגרס רבים נוספים אשר אוהבים כמוהו את אזרבייג`אן. בהיותי הערב כאן איתכם אני נזכר בקבלת הפנים אשר נערכה בארמון "גוליסטן" ב-20 בספטמבר. האולם של ארמון "גוליסטן" - גדול פי 4-5 מהאולם הזה. מחצית האורחים שהשתתפו בקבלת הפנים הזאת היו אורחים מאמריקה. חשבתי באותו הערב וגם כעת אני חושב שמספר חברי אזרבייג`אן באמריקה כבר גדל. לדעתי, מר לפלין לא לבד, ומספר החברים שלנו גדל. אני סבור שאנו נמצאים עדיין בתחילת דרכנו זו.

אנו מדי יום ומדי חודש נמשיך ונרחיב את המעגל העסקי שלנו, ויחסי החברות שלנו יתחזקו עוד יותר. לחוזה שנתחם בבאקו יש חשיבות כלכלית, הומניטרית ופוליטית. כאשר ב-14 בספטמבר חתמתי על הפקודה אודות חתימת החוזה הנ"ל, חשבתי שאני עושה צעד חשוב לשם הדגמת עצמאותה של אזרבייג`אן בפני כל העולם כולו. זו האמת. זאת כי היו הרבה מאוד גורמים אשר ניסו למנוע את חתימת החוזה, ואף איימו עלינו לפעמים. אבל כעת עצמאותה של אזרבייג`אן איתנה כל כך שלא נרתענו משום איומים או מכשולים וחתמנו על החוזה.

ללא ספק, זהו צעד מאוד נועז עבור אזרבייג`אן. אבל בטוחני שזהו צעד מבשר טובות עבור עתידה של אזרבייג`אן. חברות הנפט של המדינות המערביות ושל ארה"ב גם מחזיקות בדעה זו. אנו רואים משמעות גדולה בחשיבות כלכלית ואחרת של החוזה. חוזה זה יוצר בסיס מצוין להתפתחות היחסים בין אזרבייג`אן לבין ארה"ב וארצות מערביות אחרות.

תארו לעצמכם: החוזה נחתם ב-20 בספטמבר, וכבר ב-25 בספטמבר נשיא של אזרבייג`אן לראשונה הגיע לארה"ב, וב-26 בספטמבר עם נשיא של אזרבייג`אן נפגש נשיא ארה"ב ביל קלינטון וניהל עימו משא ומתן חשוב ביותר.

היום התאספנו כאן כדי לציין אירוע היסטורי זה כמו גם היה בארמון "גוליסטן". תראו כמה אירועים קרו במהלך שבוע אחד. כל אלה – אירועים היסטוריים עבור אזרבייג`אן. כל אלה – רגשות שנובעים מעמקי נשמתו של העם אזרי. כל אלה - סימני הכבוד וההוקרה של העם האזרי, של הרפובליקה של אזרבייג`אן כלפי המערב וכלפי ארה"ב. כל אלה – גשר החברות הראשון שנבנה בין העמים שלנו. אני חושב שאין כוח שעלול לעצור אותנו בדרך זו. נקטנו בצעד אמיץ מאוד ואנו מוכנים ללכת עד הסוף. אני, כנשיא אזרבייג`אן, אבצע עד הסוף את כל המטלות שהוטלו עליי בתחום זה, אעשה את כל המאמצים להרחבת יחסי הידידות בין העם האזרי לבין האומה האמריקאית. בטוחני כי אזרחי אמריקה, אתם, החברים שלנו כאן, לאחר שתכירו טוב יותר את אזרבייג`אן, תרגישו עד כמה כנה וטוב לב העם שלנו.

אני מברך את כולכם לרגל אירוע היסטורי זה. אני שמח מאוד שאני נמצא בימים אלו בארה"ב, בניו-יורק. אני מייחס חשיבות רבה לפגישותיי עם נשיא ארה"ב מר ביל קלינטון.

אני בטוח שכל אלה מהווים בסיס טוב ליחסי חברות בין ארה"ב לאזרבייג`אן. מר לפלין אמר שביקר פעמיים באזרבייג`אן. הזמנתי אותו למדינה שלנו בפעם השלישית. אני מזמין את כולכם לאזרבייג`אן. כמה מכם יגיעו גם ללא הזמנתי כי יש לכם עסקים משלכם במדינתנו. אך תדעו שאנו מוכנים לקבל כל אחד ואחת מכם אצלנו באזרבייג`אן כאורח כבוד.

הפגישה שמתקיימת היום – זהו אירוע היסטורי עבורנו. אני מאחל לכולכם בריאות ואושר. אני מאחל לכם להעצים עוד יותר מדינה כה גדולה כמו ארה"ב. ברצוני להביע את איחוליי החמים לכל העם האמריקאי.